למנהלי קרנות יש הרבה יתרונות אל מול המשקיע הפרטי, הם יכולים לפגוש את הנהלת החברות, יש להם גישה למאגרי מידע ולכלים טכנולוגיים רבים ויש להם את כח האדם לבצע ניתוחים מורכבים של שווקים ומניות. אבל למשקיעים פרטיים גם יש יתרונות רבים, העיקרי שבהם הוא מניות עם סחירות נמוכה ומניות של חברות קטנות. הגודל של המוסדיים בישראל הופך את זה לבלתי אפשרי עבורם להשקיע במניות הקטנות בישראל וכנ״ל במניות רבות בעולם. זהו שטח הפעולה האידיאלי למשקיעים פרטיים ולמשקיעים בסכומים נמוכים. היום אנחנו מראיינים את עמית שמיר, מנהל שותף בקפלר קפיטל שמתמחה בהשקעה במניות לא סחירות ונדבר על כללי ההתנהגות להשקעה במניות אלו. החוק הראשון והכי חשוב, הוא להימנע מהשקעה בחברות שעלולות להימחק. במהלך כל שנותיו כמשקיע, עמית מעולם לא השקיע במניה שירדה כל הדרך עד שווי 0. איך ניתן לזהות מניות כאלו? מצד שני, האם ניתן לזהות מניות כמו ״טאוור״ שיש להן פוטנציאל גבוה למיזוג שיזכה את המשקיעים בפרמיה משמעותית? נדבר על פרמטרים נוספים כמו רגולציה, ונעלה דוגמאות להשקעות מוצלחות ומוצלחות פחות.