Displaying episodes 1 - 30 of 44 in total

ניתוח סקטור הבנקים על רקע האינפלציה והריבית

איך מתמחרים בנקים, מה משפיע על שורת הרווח שלהם, אילו איומים יש עליהם, והאם ריבית גבוהה בהכרח טובה עבורם? ליאור שילה, אנליסט בנקים בבית ההשקעות IBI, עושה סדר סקטור הבנקאות בישראל מורכב כיום מחמש קבוצות: הפועלים ולאומי, שיש מי שרואה בהם דואופול ויחד הם מחזיקים ב-55% משוק האשראי (החזיקו ביותר, אך עם השנים הבאים בתור גדלו, אם באופן אורגני ואם כתוצאה מרכישות); מזרחי-טפחות המחזיק ב-21% (רכש לאחרונה את בנק איגוד, מהלך שנמצא עדיין בהטמעה ובניכוי ההוצאות מהמאזנים); דיסקונט עם 16%; והבינלאומי עם 8% (רכש את מסד ואוצר החייל). לצדם בנק ירושלים הקטן משמעותית (1%). ההכנסות העיקריות של הבנקים, סביב 65%, הן מהפעילות המימונית – הריבית – וכן מקבלת הפיקדונות. הבנק מתקיים מהמרווח (Spread) שבין הריביות שהוא משלם לבעלי הפיקדונות (על עו"ש הוא אינו משלם כלל) לבין הריביות שהוא גובה בגין הקצאת האשראי. 25%-20% נוספים מההכנסות מגיעים מהעמלות בגין הפעולות הבנקאיות, כשחלק מזה נשחק עם השנים בעקבות המעבר לדיגיטל ועליית האוריינות הפיננסית ומודעות הצרכנים. סוגי אשראי וגובה הריבית ליאור שילה מבית ההשקעות IBI הציג לנו את החלוקה של בנק ישראל בשוק האשראי: אשראי לעסקים גדולים, לבינוניים, לקטנים, למשקי בית עם דיור או בלי דיור (קרי משכנתאות) ואשראי לחו"ל (כלומר לגופים זרים, דרך שלוחות של הבנקים או ישירות מכאן). רוב האשראי הוא עסקי, כשבחברות גדולות מדובר על מאות מיליונים – רבע עד שליש מתיק האשראי הכולל של הבנקים הגדולים. הבטוחות בעסקים גדולים הן גבוהות, על פי רוב נכסי נדל"ן. לכן, הלוואה כזאת נחשבת מסוכנת פחות, והריביות בהתאם – הן עולות ככל שהעסק קטן יותר, כשאת הריביות הגבוהות ביותר נדרשים לשלם משקי הבית. היו כמובן כשלים מפתיעים שהבנקים חוו וחובות עתק שנמחקו, כשלא פעם גם קשרים אישיים ויחסים היסטוריים השפיעו. ליאור מאמין שהבנקים למדו מזה, עברו לתנאים קשיחים יותר בהלוואות, וגם הרגולטור הפיק לקחים. ישנן התמחויות שונות שהבנקים השונים מתמקדים בהן. כך, בעוד שהאשראי למשקי בית עומד על פחות מ-10% מהתיק בבנקים הגדולים ובמזרחי, בדיסקונט מדובר על יותר מ-14%, ואילו בבינלאומי מעל 20% – זאת כחלק מההלוואות למורים ולאנשי הקבע (אפרופו הרכישות של מסד ואוצר החייל), שנחשבות למסוכנות פחות ומוחזרות דרך תלוש המשכורת וכמעט בלי התעסקות. במזרחי, שלא בכדי התמזג עם טפחות, כמעט 64% מתיק האשראי הוא לדיור ומשכנתאות. הנתח שהוא תופס מכלל שוק המשכנתאות גבוה משמעותית מחלקו בסקטור. מה עושה הריבית לשורה התחתונה הבנקים נהנים מן הסתם מהעלאות הריבית, ובמיוחד כשמגיעים לשם מנקודת מוצא של ריבית אפסית. הפריים, נזכיר, מורכב מהריבית הבסיסית של בנק ישראל – שעלתה עד כה בשלוש פעימות מ-0.1% ל-0.75% – פלוס 1.5%. כלומר, ריבית הפריים כעת היא בגובה 2.25%. נוטלי המשכנתאות מכירים את הנתון הזה היטב, אבל לא כל מסלול מושפע באופן זהה: מסלול הפריים כמובן מושפע; מסלול הריבית הקבועה כבר תלוי בעיתוי העסקה – מי שסגר לפני שנתיים זכה, כי סביר שתומחרה עבורו ריבית ממוצעת עתידית נמוכה יותר (זה המסלול הפחות מועדף על הבנקים). איך מחלקים את תיק האשראי סך אשראי הציבור עומד על 1.3 טריליון שקל, לעומת פיקדונות של 1.8-1.7 טריליון. ליאור תיאר לנו איך נראית ישיבה פנימית בבנק, כשהשאלה הקבועה היא איפה הכי נכון להיות באותה נקודת זמן – בשוק המשכנתאות, בחשיפה לחו"ל וכדומה. האסטרטגיה מנוהלת בהסתכלות קדימה, במה מתמקדים והיכן רוצים להיות, והדברים משתנים בהתאם לסייקל ולאירועים השונים. צריך גם לזכור שנוסף על האשראי, לבנקים יש פעילות נוספת, אם זה בנוסטרו, בחו"ל ועוד. איך מעריכים שווי בנק היסטורית, בנקים נסחרים סביב מכפיל הון 1, כשמתחת לזה הם יותר אטרקטיביים ומעל הם נחשבים יקרים. כיום בנק הפועלים נמצא במכפיל 0.92, אז לכאורה יש כאן דיסקאונט – קונים שקל ב-92 אגורות. אבל הנתון הזה לא מספיק, וצריך להביא בחשבון גם את התשואה על ההון – היחס שבין הרווח שהבנק מייצר לבין ההון העצמי שלו. אם הוא נסחר במכפיל הון 1, זה אומר שההון שלו ושווי שוק שלו זהים. במצב כזה, אם הוא יודע לייצר 10% תשואה, זה אומר ש-10% ייכנסו להון העצמי שלו בשנה הבאה, ואז המניה עושה 10%. ליאור הציג לנו כלי פשוט ואפקטיבי: התשואה הנדרשת – כמה היינו רוצים לקבל מענף הבנקאות לאותה תקופה. באופן מסורתי מקובל לדבר על 10%. את תשואת ההון יש לחלק בתשואה הנדרשת, ולראות אם התוצאה משתלמת. מה יכול לפגוע ברווחיות הבנקים חודש אחד ודאי לא יפגע, אבל הצטברות של איתותים לא טובים למשקי הבית – מחירים גבוהים, ריבית עולה, אינפלציה דוהרת (8.6% בארה"ב), החזר תשלום חודשי עולה על המשכנתה – עשויים לגרום לאנשים לחשוב פעמיים. ואז, גם אם נקודתית הבנקים מרווחים יותר, לטווח ארוך הם עלולים להיפגע, למשל מהתרסקות של מחירי הדיור (קשה להאמין, אבל זה אפשרי. אולי לא בשכונות המבוקשות בתל-אביב). במצב כזה הבטוחות של הבנקים עלולות להיות שוות פחות, וגם ה-LTV יורד. סיכון נוסף טמון בדיפולט, פשיטות רגל משמעותיות של לווים. ועדיין, הבנקים מאוד אוהבים את שוק המשכנתאות, וגם הקורונה הוכיחה את מוסר התשלומים הגבוה בהן. זה כנראה עניין תרבותי שקשור לערך שמהווה ביתו של אדם. העולם החוץ בנקאי ניסינו להבין עד כמה הפינטק מתחיל לנגוס, עד כמה האשראי החוץ בנקאי מהווה סיכון, ואולי גם הבנק הדיגיטלי ופלטפורמות נוספות שנכנסות. בעולם האשראי העסקי יש שני שחקנים: הבנקים והגופים המוסדיים, כשהאחרונים שנכנסו בשנים האחרונות צומחים בקצבים גבוהים. אם ב-2000 החזיקו הבנקים ב-95% משוק האשראי, בעקבות רפורמת בכר הנתח שלהם החל לקטון ולזלוג למוסדיים (הלוואה מקרן השתלמות למשל), מהלך שהתחזק עוד עם רפורמת שטרום והדרישה מלאומי והפועלים למכור את כרטיסי האשראי. באשראי הקמעונאי, ללא מרכיב הדיור, 73% כיום בידי הבנקים. אז המגמה ברורה, אבל ליאור משוכנע שהיא לא מהווה איום על הבנקים. לכאורה, זה מראה שיש תחרות. אבל הבנקים יודעים לפזר את הנכסים ולשחק את המשחק הפיננסי. האם הגענו לתחתית? ניצלנו את הידע, הניסיון וגם החושים של ליאור כדי לשאול מתי לדעתו נראה את סופו של השוק הדובי. הוא השיב: "רק אלוהים יודע, אבל הסנטימנט כרגע לא נראה חיובי". החיבור שבין אינפלציה משתוללת בארה"ב, העלאות ריבית, התייקרות סחורות, משבר אספקה ומלחמה באירופה יוצר חוסר ודאות, והשוק לא אוהב את זה. מצד שני, לא רואים בינתיים פדיונות ענק, מה שעשוי להצביע על התבגרות של קהל המשקיעים בקורונה, שמיהר לצאת והחמיץ את ההתאוששות. חשוב רק לזכור שהקורונה הייתה "פייק משבר" – עצירה כפויה שהגיעה מבחוץ. הנתונים כרגע קשורים יותר לבעיה פיננסית אמיתית. אז מדברים על מיתון, על האטה – אנחנו עוד לא שם, אבל זה מתחיל להתגלגל. השוק, הזכיר לנו ליאור, יודע להקדים את התופעות הללו. זה מתחיל באג"ח ומתגלגל למניות ולקרנות. כך שגם אם זה לא משוקף כרגע, המצב עוד עלול להחמיר.

דילמות התקופה מסלולים, מינופים, גידור - עם עומר ואורן

האם, לאור הירידות, זה הזמן לעבור ממסלול כללי למנייתי? או שבכלל צריך לנצל את ההפוגה והעליות שהיו כדי להקטין חשיפה? איך הריבית העולה משפיעה על החלטות כגון מינופים וכד׳, ואיך, אם בכלל, האינפלציה אמורה לשנות את החלטות ההשקעה שלנו? נעסוק גם בסוגיית הדולר, ואיך עלויות גידור משפיעות על השקעות שונות, ועוד שאלות שחזרנו על עצמן בקרב לקוחות שלנו לאחרונה.

מלחמת הסטרימינג - HBO, Disney +,Netflix מי תהיה המנצחת הגדולה. עם אסף נאוי

עד לפני שנה שנתיים אף אחד לא באמת חשב שמישהו ינשל את נטפליקס, מלכת הסטרימינג, מהכתר שלה.. אבל אז הגיעה דיסני, הגיעו אפל ואמזון, ועוד כמה שחקניות, והחלו לקרוא תיגר על הדומיננטיות שלה.אז האם אפל ואמזון אוכלות את ארוחת הצהריים של נטפליקס? מבחינת מס מנויים הבכורה עדיין שייכת לנטפליקס, אבל מצד שני, אף אחד גם לא חשב שהחברה שעד תחילת השנה הניבה למשקיעים תשואה בסדר גודל של 500% בחמש השנים האחרונות, תרד 70% ותמצב את המשקיעים שהשקיעו בה לפני 5 שנים על תשואה של 20% לכל התקופה. היום בשידור נדבר, בין השאר, על מה לאפל ואמזון יש לחפש בתחום, האם דיסני היא למעשה האיום המרכזי, ואיך חברות אחרות כמו רוקו משלתבות בתמונה. נדבר גם על החזית הישראלית ומה קורה כאן בתחום התקשורת, ובגדול, ננסה להבין לאן נושבת הרוח, והאם חמש השנים הבאות ייטיבו עם נטפליקס, או שתור הזהב שלה מאחוריה

איך בונים תשתיות אנרגיה ירוקה ואיך עושים מזה כסף?עם אייל פודהורצר מנכ"ל אקונרג'י

העולם במרדף אחר הגביע הקדוש של תחום האנרגיה הירוקה, והכוונה שלי היא לפיצוח נושא האגירה. זהו אולי אחד מהמוקדים החשובים ביותר להצלחת התחום, בהנחה שתשתיות ניתן לייצר, אך זמינות החשמל המיוצר וחלוקה שלו על פני כל שעות היממה ללא תלות בשמש וברוח, הם אלו שיכריעו עד כמה נוכל לעשות שימוש במקורות אנרגיה חלופיים. אייל פודהורצר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל אקונרג'י חברה ציבורית אשר נסחרת בישראל אך פועלת בעיקר באירופה, יחלוק איתנו הערב את האתגרים הרבים שעומדים בפני התחום, ומהן היוזמות העיקריות שנראות כיום בשטח לפיצוח אתגר האגירה. בנוסף, נשוחח איתו על המודל עסקי של חברת תשתיות - איפה נמצא הערך, איך בנוי פרוייקט, איך מממנים אותו ואיך נראים המספרים, ונתייחס גם לעוד נושאים רלוונטים ושאלות מעניינות כמו איך מוכרים חשמל היום, איך משפיעה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על שוק האנרגיה באירופה, ועוד.

ניתוח עומק לוויצ׳אט וחברת טנסנט הסינית עם יובל ויינרב מלהבין את סין

תכנית הערב תהייה מבצע משותף ואיחוד כוחות שלנו יחד עם יובל וינרב, מגיש הפודקאסט המצויין ׳להבין את סין׳ מבית רשת הפודקסטים של אינווסטור 360. אז מי זו בדיוק טנסנט? האם זו אחת מחברות הגיימינג הגדולות בעולם? האם זו חברת הסטרימינג והמוסיקה מהגדולות בעולם? האם זו חברת ההשקעות הטכנולוגיות מהגדולות בעולם? כנראה שהתשובה היא גם וגם וגם וגם עוד הרבה דברים. על כולם נלמד הערב בפרק המיוחד אותו נערוך יחד עם יובל וינרב המומחה שלנו לנושאי סין

נחיה לנצח? המרוויחים הגדולים של מיפוי הגנום האנושי - אביב זאבי מרשות החדשות

ארחנו את אביב זאבי- סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות מעת לעת, גם בתוך הסערה הכלכלית והגיאופוליטית, צריך רגע לעצור. לפתוח את הפריזמה, לראות מה צופן לנו העתיד, ואיפה זה שם אותנו כחברה, כפרטים, גם כמשקיעים. זה בדיוק מה שעשינו בוובינר השבועי שלנו עם אביב זאבי, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות. את רוב השיחה תפס הנושא המרתק של מיפוי הגנום האנושי, שזה עתה התבשרנו כי הוא הושלם במלואו. הגנום האנושי כולל 3 מיליארד זוגות בסיסיים של דנ"א, וכבר ב-2003 הוכרז על השלמת המיפוי. אלא שהתברר כי למעשה, נותרו עוד 8%, ודווקא בהם טמונים כמה מהסודות הגדולים. בהשקעות עתק של הממשל האמריקאי וחברות פרטיות הושלמה כעת התמונה. באחת התגליות החשובות, פרי עבודה של חברת אלפא פולד מבית אלפאבית (בעלי גוגל), רוצפו חלבונים לאחר שזוהו ובודדו בידי מדענים של אוקספורד. מה שמדהים הוא שתהליך הריצוף הזה, שהסתייע בכלי בינה מלאכותית חדשניים, לקח שעות ספורות – מה שעד לא מזמן היה נמשך שנתיים-שלוש. הדיוק היה זהה כמעט לחלוטין לשיטות המסורתיות. אביב ציין בהקשר הזה שכמה דוקטורנטים נעו ודאי באי נוחות בכיסאם: אם חלבון אחד היה פעם עבודת דוקטורט, כיום זה בלחיצת כפתור. מישהו אמר Disruption? ריצוף גנטי פרסונלי מתבצע כיום בלא מעט מקומות בעולם ובעלויות הולכות ופוחתות (כיום זה 500-400 דולר). זה אפשרי גם בארץ, אך נדרשת עדיין קפיצת דרך רגולטורית בעניין. מה זה נותן? בראש ובראשונה דיאגנוסטיקה חכמה, אבחון מוקדם של מחלות פיזיות או נפשיות, מומים כאלו ואחרים, ואפילו רק פוטנציאל לפתח אותם עקב מחסור, שיבוש או מוטציה כלשהי ברצף ביחס לדנ"א של כלל האוכלוסייה. מה עושים עם זה? המון: משינוי תזונה ואורח חיים, דרך רפואה מונעת ומותאמת אישית ועד לתיקון הדנ"א בטכנולוגיית קריספר – גזירה והסרה של חלקים פגומים והחלפתם בתקינים. אבל זה עוד לא הכול: המחקר הגנומי מקרב גם את הפתרון לסוד הקיום שלנו – לשאלה מדוע תאים מזדקנים וכיצד ניתן לעצור את התהליך הזה. וכבר נאמר: התינוק שיגיע לגיל 200 כבר נולד… מרכיב מרכזי הוא בניית תשתית מידע, שתוכל להצליב אנליזה של תאים בודדים עם המידע הגנומי והקליני, המבנים התלת ממדיים של החלבונים, ה-RNA ועוד. כך, בהדרגה, נוכל להתחקות אחר עוד ועוד בעיות ולצמצם את הסיכון לחלות. ישראל היא מעצמה מחקרית הודות לשמירת דגימות בקופות החולים 20 שנה לאחור. בתחום ההצלבה ופיתוח מאגר כללי, יש לנו ממי ללמוד. מה יקרה לנדל"ן, לרווחה, לגיל הפרישה השימוש הרפואי הוא כמובן רק אחד היישומים. לפענוח הגנום, האנושי והלא אנושי, יש השלכות שקשה להפריז בחשיבותן בזיהוי הפלילי, ביכולת לאתר קרובי משפחה, בחקלאות – מהשבחת זנים ועד בשר מתורבת ועוד. אביב סיפר לנו על פרויקט גדול במימון רשות החדשנות להקמת מאגד IoT של מזון בשותפות תנובה, שטראוס ונסטלה. הרעיון היה לשמר דאטה של חומרי הגלם ולתכנן באמצעותו, בשיתוף פעולה עם שירותי בריאות כללית, מזון המתאים לבעיות ספציפיות של כמה שיותר מערכות. הפלגנו בדמיון עם אביב על המשמעויות מרחיקות הלכת של כל זה, חלקן עתידיות וחלקן כאן ועכשיו. מן הסתם, עולות שאלות אתיות חשובות, וזו לא רק האפשרות שנוכל לבחור את צבע עיניו של הצאצא שלנו. באירופה, למשל, יש מגבלות חמורות על מחקר וייבוא של צומח מהונדס גנטית, מחשש לשיבושים עתידיים באקוסיסטם. יש גם סוגיות כבדות משקל שנוגעות למערכות הבריאות והרווחה, לשירותי המדינה באשר הם, לתכנון הערים, לנדל"ן, לשוק העבודה ולמוסדות התרבות והפנאי, כאשר האוכלוסייה מתבגרת ומתרבה. אביב הזכיר שזה קורה במקביל למהפכות נוספות, כמו צמיחת שירותי ה-Home Care והרפואה מרחוק. אבל בהחלט צריך לתת את הדעת לתמורות שבפתח. טווח הזמן שאביב, ד"ר למערכות מידע, מסתכל עליו בעבודה השוטפת, הוא קצר יותר: סיוע לחברות וסטארט-אפים בטווח של 8-3 שנים מגיבוש הרעיון. הרשות מממנת מחקרים בשלבים שונים במטרה לבנות את התשתיות הטכנולוגיות של העתיד ולסייע למוחות הכחולים-לבנים לפתח מוצרים ושירותים שישפרו את החיים של כולנו. זה יכול לנוע מ-200 אלף שקל לפיתוח אבטיפוס ועד עשרות מיליונים לחברה בשלה יותר. אז לפני שחיים יותר זמן (וגם יותר טוב – הרי "60 זה ה-40 החדש", וזה כבר ניכר במראה ובהתנהגות), איך עושים מזה כסף? במישור הפרקטי, ישראל היא לא מהמובילות בתחום הגנומי עצמו (שנשלט על ידי חברות אמריקאיות, בריטיות וסיניות) או בסטורג' (בנקי הדנ"א הגדולים). אבל היא בהחלט מעצמה בפיתוח כלי אלגוריתמיקה שמסייעים בפיתוח מוצרים, בקידוד הדאטה למידע דיגיטלי ונגיש בענן, בפיתוח דנ"א סינתטי. וכאן חברות הפארמה הגדולות מקבלות ערך רב ורוכשות בישראל הן מידע והן סטארט-אפים. באשר להשלכות העקיפות, אפשר לחשוב על סקטורים כמו בתי אבות – לחלופין, שירותי האשפוז הביתי והטלמדיסין – תרבות ובידור לגיל השלישי, שגשוג של העיר וכן החסכונות ארוכי הטווח: חברות ביטוח ותכנון פיננסי למשל ייהנו מיותר כסף ליותר זמן. העובדה שבגיל 60 אנחנו זקוקים למימון לעוד 40-30 שנה, מנתבת אולי למסלול מנייתי יותר. ופתאום גם הדוגמה התיאורטית שאנחנו מציגים תמיד על אפקט דחיית המס – כמה נוכל לעשות מזה עד גיל 95 – לא נשמעת מופרכת.

ESG - פוליטיזציה של השקעות או ניהול סיכונים בריא עם נגה לבציון נדן

ארחנו את נגה לבציון נדן- מנהלת שותפה ב Value^2 ומנכלית חברת המחקר והיעוץ Greeneye דווקא על רקע האחורה-פנה אל הדלק הפוסילי, נגה לבציון-נדן שואלת מה היה קורה לרודנים אילו השקענו כמו שצריך באנרגיות מתחדשות. וכיצד היא מדרגת 540 חברות בהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי? זה כבר מזמן לא טרנד: השקעות אחראיות – אי.אס.ג׳ הן חלק אינטגרלי ומהותי בסל ההשקעות העולמי. לא פחות מ-45 טריליון דולר מנוהלים על ידי גופים שלכל הפחות מצהירים על הטמעת אי.אס.ג׳י . מדובר במחצית מהנכסים המנוהלים בעולם, ועל פי ההערכות, השיעור יטפס ל-90% עד סוף העשור. אין ספק כי הנורמה הזאת, שהחלה בקריטריון שאסר סיוע למשטר האפרטהייד בדרום-אפריקה, היא כאן כדי להישאר, והערכים הכלולים במסגרתה רק הולכים ומתרחבים. השאלה היא כמה מזה אותנטי וכמה רק באופן מוצהר ולצורכי יח״צ, ומה עושים כשפורצת פתאום מלחמה שנותנת ברקס גדול. כדי להבין טוב יותר את הנושא הזמנו את נגה לבציון-נדן, אחת המומחיות להשקעות אי.אס.ג׳י בארץ ומחלוצות הבשורה. כיום היא משמשת בכובע כפול: מצד אחד, מנכ"לית גריןאיי שמספקת לגופים פיננסיים, לבתי השקעות, למשקיעים ואף לרגולטורים ידע והערכות על החברות הישראליות. לא פחות מ-540 חברות מנוטרות על ידה בהיבטי אי.אס.ג׳י. מצד שני, היא הקימה את קרן ואליו בריבוע – ואליו בריבוע – להשקעות אחראיות. נגה מציעה נקודת מבט מעניינת על התחום, שאולי מסייעת לו "להחליק" טוב יותר בגרון החברות והמשקיעים כאחד: זה לא רק ה-הטוב המשותף אלא גם הסיכון לחברות עצמן. אט-אט, היא אומרת, מחלחלת ההבנה שלחברה יש עלויות חיצוניות: זיהום סביבתי עקב ניצול לא מושכל של חומרי גלם, תביעות וקנסות, שביתות והפגנות או קושי בשימור וגיוס עובדים בשל התעמרות ופגיעה במוניטין. את הסיכונים הללו בדיוק מכמת את ה-אי.אס.ג׳י. אז איך מדרגים? הקריטריונים, אשר מיועדים לעיונם של משקיעים, גופים מוסדיים ומבטחים, עוסקים בשלושת הפרמטרים:– סביבה, חברה וממשל תאגידי. ההתייחסות היא לכל שרשרת הערך והאספקה. אם מדובר ברכב חשמלי, למשל, זה יקיף גם את תנאי העבודה במכרות של חומרי הגלם, וכן את הפתרונות לסוללות היוצאות משימוש. בנושא הסביבתי ייבדקו היעילות האנרגטית, ניצול המים, פליטת גזי החממה ועוד. בראש ובראשונה מבקשת נגה לוודא שהחברה מזהה את הסיכון, נערכת אליו ומנהלת אותו – וזה, בניגוד לפרמטרים אחרים, משותף לכלל הסקטורים. מן הסתם, המבחן לא עוצר בהשתדלות – צריך גם תוצאות בשטח. החברות מנסות להפגין זאת בדו"חות האחריות התאגידית ובפרסומים נוספים. במישור החברתי ייבדקו מדדים כמו יחס לעובדים בכל שרשרת הערך (נגה מזכירה את התנאים הקשים במכרות ואת הילדים בסדנאות היזע בבנגלדש) ומגוון תעסוקתי בדרגים השונים כולל בהנהלה (היא מעידה כי מבחינת שיעור הנשים בדירקטוריונים, מעבר לנדרש בחוק, המצב בישראל קטסטרופלי). בתחום הממשל התאגידי ייבדקו הדירקטוריון, הציות לחוק ולרגולציה, היבטי שוחד ושחיתות, ואם הלוביסטים מטעם החברה מנוהלים על ידה או שמא חופשיים לעשות כרצונם והכול מותר כדי לספק את הסחורה. גם כאן המבדק הוא כפול: הן ברמת המדיניות המוצהרת והן ברמת הדיווח והטיפול בפועל. חברה שטוענת שאצלה אין כלום נתפסת כפחות אמינה מכזאת שמציגה מספרים, מקרים שדווחו, נבדקו לעומק וטופלו. מה שעוד חשוב להבין על אי.אס.ג׳י הוא שבסוף, מדובר בכלי. כלי המאפשר מדידה והערכה, כדי שכל משקיעה ומשקיע יוכלו לגבש אסטרטגיית השקעות. נגה הציגה חמש אסטרטגיות אפשריות: 1. סינון שלילי – למשל, לא נוגעים בטבק או בדלקים פוסליים ולא משנה מה (ואליו בריבוע לא תשקיע בנפט גם אם אקסון מוביל תתאמץ מאוד להוכיח התייעלות ושיפורים). 2. סינון חיובי – במקום לפסול סקטורים, לבחור בסקטור או בחברה עם ניקוד ה-אי.אס.ג׳י הגבוה יותר. 3. אינטגרציה – שילוב של דירוג ה-אי.אס.ג׳י עם האנליזה הפיננסית (זו הגישה הרווחת בוואליו בריבוע). 4. מעורבות – למשל, דווקא כן להשקיע בחברות מזהמות, אבל מתוך מטרה "לתקן אותן מבפנים". סוג של סוס טרויאני. 5. השקעות בנישה ספציפית, כמו קרן לאנרגיה ירוקה או ניהול מים חכם. רע לסביבה, טוב לרודנים בנושא הבוער של המלחמה באוקראינה, שבצלה נשמעו כבר הספדים ל-אי.אס.ג׳י, נגה לבציון-נדן מציעה לחזור לאחור: לשאול לא רק עד כמה חייבים עכשיו דלקים פוסיליים, אלא איך מלכתחילה אירופה הרשתה לעצמה לפתח תלות שכזאת בגז הרוסי. ואיפה היינו כיום אם היינו משקיעים מזמן באנרגיות מתחדשות, שמה שיפה בהן זה היותן מבוזרות – אפשר לייצר ממש ליד הבית, מבלי להעצים דיקטטורים (והרי לא במקרה יש לכך כל כך הרבה חסמים ומתנגדים). נגה מזכירה שמשבר האקלים כאן, הוא אמיתי מאוד והוא שעון מתקתק. אין לנו גרייס לדחות אותו בכמה שנים עד שוך הקרבות. היא הציגה לנו כמה דוגמאות לחברות שהחלו תהליכים יפים ומשמעותיים: דנונה עם החלבון הצמחי, שניידר אלקטריק שפיתחה מערכות לשאיבת מים וייצור אנרגיות מתחדשות, מותגי אופנה עם שינויים באידיאל היופי וצבע העור ה"נכון" בפרסומות וגם לא מעט חברות פודטק, חקלאות, פתרונות מים ועוד באקוסיסטם הישראלי. דיברנו על הכוח הצרכני, על סד הלחצים שבו נתונות כיום חברות, בתקווה שיוביל אותן למקום טוב יותר. לנגה אין ספק שככל שיחלפו השנים, הנושאים הללו יהיו לנורמה, עם חובת דיווח ואכיפה משמעותיות יותר. למשקיעים היא קוראת לפתוח מעט את הפריזמה ולבחון את החברות לא רק על פי השוויים והמכפילים, אלא גם על סמך ערכים מוספים, שיקולי אי.אס.ג׳י ופתרונות (יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא כמו מיגור מחלות ורעב, חינוך מקוון ומימן ירוק). צריך להסתכל על הדברים, היא אומרת, מזווית שבין תמונת סטילס לסרטון וידאו; לא לראות רק את הקרחון, אלא גם את מה שמחזיק אותו. בעיקר, לזכור שגם העלויות החיצוניות הן מדידות, ובסופו של דבר הן מגולגלות לפגיעה ברווחיות של החברות עצמן – נוסף כמובן לחברה האנושית בכללותה. אנחנו מודים שהגענו לדיון מעט סקפטיים, וגם ניסינו לשמש כפרקליט שטן. נגה עמדה באתגר בגבורה. עומר רבינוביץ' העיר שעם הסיכונים הגדולים ביותר כיום לחברה נמנים הרגולציה והמוניטין, כשפגיעה במוניטין פירושה גם פגיעה במשאב המורכב ממילא של גיוס טאלנטים. חברות שהצעת הערך שלהן עושה טוב לעולם, שיש בה אלמנט שיפורי מובהק – תשואתן ודאי לא מובטחת, אבל יש בהן סיכון מופחת. אפשר להרחיב את זה מ-אי.אס.ג׳י לאגרסיביות ודורסנות פחותה של פרטיות מצד חברות טכנולוגיה. אורן ברסקי העלה לקינוח תהייה: האומנם מובטח לנו שהנורמות מתקדמות לכיוונים טובים? ההיסטוריה לא תמיד מוכיחה את התזה הזאת, ולא פעם אפשר להיקלע למדרון חלקלק. אבל את זה, נשמור להזדמנות אחרת.

טרנספורמציה דיגיטלית וחברת סיילספורס

ארחנו את עומרי ולורט - מנהל השקעות ומייסד קרן Legacy value partners מהו המודל העסקי של ענקית ה-CRM? למה פוטנציאל הצמיחה הגדול עוד לפניה? ואיך זה שבמשך 20 שנות הצלחה, השוק פשוט לא האמין לה? זו כנראה החברה הכי מצליחה עם הכי הרבה הערכת חסר בשוק. חברה שזיהתה פוטנציאל אדיר בתחום שרק עולה וצומח, וגם עם ותק משמעותי עוד רואה את עצמה בבנייה. את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו לענקית הקלאוד וה-CRM סיילספורס. בתור התחלה, הנה חמש אנקדוטות עליה: זוהי חברת ה-SaaS הראשונה שהונפקה אי פעם, עוד לפני שהאחרות עברו למודל הזה. גם חנות האפליקציות שלה הייתה הראשונה (אפל למעשה רכשה ממנה את הטייטל). מנכ"ל החברה הוא עדיין המייסד האגדי שלה, מארק בניוף. יש מחקרים שמראים כי במקרה כזה, כשהרוח החיה של הקונספט עדיין מנהלת את העסק, נוטות להגיע אקסטרה תוצאות. והן אכן מגיעות: כבר 16 שנים ברצף שכל רבעון בסיילספורס עולה על קודמו, אם בתוך השנה עצמה ואם ביחס לשנה הקודמת. זה חסר תקדים (מושג שעוד יחזור כאן). על בסיס הפלטפורמה והתשתיות של החברה כבר הונפקו חברות אחרות, כאלו שייצרוCRM לארגונים בתעשיית הרפואה ולשוק הפיננסים. כדי להבין טוב יותר את המודל הזמנו את עמרי ולורט, שותף-מנהל בלגאסי ואליו פרטנרס – קרן גידור הממוקדת בהשקעה ארוכת טווח במניות. הוא ניתח את סיילספורס לעומק והשקיע בה את אחת מהשקעות הליבה של הקרן. עמרי הצטרף אלינו לשיחה מטורונטו. אנשי המכירות במרכז אז איך מתחיל הסיפור של סיילספורס? הוא שזור בסיפורו האישי של בניוף, יוצא אפל ואורקל. בניוף זיהה את הווקום. זה לא שהתחום היה מדברי לחלוטין: היו כבר תוכנות עם שליטה חזקה של מיקרוסופט ואדובי בשוק הפרטי, ושל אורקל בעסקי. אבל אלו היו מותאמות לכל חברה וחברה והתבססו על ארכיטקטורה ישנה. בניוף זיהה את נישת אנשי המכירות כמעניינת במיוחד. הוא הבין שפתרונות טובים כאן יתנו הרבה מעבר לייעול וחיסכון בעלויות – הם יוכלו גם לייצר הכנסות. ב-99' יסד את החברה וב-2004 הוציא אותה להנפקה ראשונה. השוק היה סקפטי כבר מהפיצ'ר הראשון – וכך גם נשאר לאורך 20 השנים הראשונות. על כל תחזית שסיילספורס סיפקה, השוק העריך שהיא תוכל, במקרה הטוב, לייצר שליש. בניוף כמובן צחק אחרון. כיום יש לו כבר שמונה עננים, בהם: סיילס קלאוד, סרביס קלאוד (שההכנסות ממנו, עם פיצ'רים ללקוחות קיימים ומענה בתחום ה-Customer Success, עברו את הסיילס), מרקט וקומרס קלאוד, דאטה, Platform ועוד. מלכתחילה ראתה סיילספורס את ה-CRM כפתח להרבה יותר מניהול ממשק הלקוחות. הטרנספורמציה הדיגיטלית, שנכנסה ביתר שאת בקורונה, חיזקה כמובן את התזה. זה קרה כאשר ארגוני אנטרפרייז בתעשיות מסורתיות כמו בנקים, ביטוח, פיננסים ומשרדי הממשלה, שאפילו ה-Web לא תמיד מובן מאליו אצלם, נאלצו להיכנס אליו בעוצמה לשירותים המקוונים, ואחר כך למובייל, עם צריכה הולכת וגוברת של שירותי ענן. עמרי מסביר שעוד לפני הקורונה, פשוט לא נותרה להם ברירה: הפער בין אוזלת היד הטכנולוגית של השירותים לבין המקום שבו הלקוחות כבר היו הפך בלתי נסבל. הרי לא הגיוני שאפשר להזמין מונית בלחיצת כפתור והיא תגיע לכל נקודה תוך 4 דקות; שאפשר לתקשר באופן זורם כל כך עם חברים ומשפחה מעבר לים, כולל תמונות וקבצי וידאו; שאפשר אפילו להכיר חבר או חברה לחיים באפליקציה – אבל הבנק מבקש פקס או שולח קישור מסורבל ב-SMS. זה פשוט לא קביל ולא בר קיימא בעולם של גוגל ופייסבוק, אובר וטינדר. אבל מעבר לציפיות הלקוחות להשתפר, קמו גופים טכנולוגיים שביצעו לשווקים Disruption של ממש ("חדשנות משבשת"): הם לא הסתפקו עוד באספקת שירותי IT לסקטורים השונים, אלא החלו להציע את השירותים עצמם. סטארט-אפ הביטוח למונייד הוא דוגמה טובה. סיילספורס הציעה לאנטרפרייז את כלי המענה הן לדרישות צרכני הקצה והן למתחרים של עמק הסיליקון. לכן, מבחינתה, הייתה כאן הזדמנות עצומה. כבר היום, אחרי הירידות, היא שווה מעל 200 מיליארד דולר, ומדי שנה הנתח שלה גדל ביותר מ-20%. ובהחלט לא נאמרה המילה האחרונה: רק 15-10% מסך ההוצאה עלIT בארגונים המדוברים הולכת כיום לענן, ורק כ-20% מה-Workflows. גם אם נצא מנקודת הנחה שחלק גדול יישאר בשרת המקומי (און-פרם), קשה להאמין שהנתח הענני לא יוכפל, לפחות, עד סוף העשור. על הפוטנציאל יכולה להעיד ההצלחה של דוקוסיין לחתימה עננית מרחוק, שזה בסך הכול פיצ'ר. מדברים על שוק פוטנציאלי של טריליון דולר, אם לא כפול מזה ויותר. מזום עד סלאק: מנועי הצמיחה של סיילספורס אסטרטגיית הצמיחה של סיילספורס מעניינת: חברה שרואה עצמה בבנייה מתמדת, בתחום שעדיין בחיתוליו מבחינתה – גם אחרי שנים רבות של פעילות, ייצור הכנסות של מיליארדים, ובערך הכפלה ב-3.5 השנים האחרונות. ההכנסות מתמקדות במנויים ותמיכה, ואילו ההטמעות הוצאו החוצה לידי מאות ואלפי שותפים ברחבי העולם, בשוק של עשרות מיליארדי דולרים בפני עצמו (עמרי מספר על יותר מ-50 עסקאות M&A של מטמיעים מאז 2017). עיקרון נוסף באסטרטגיה הוא בניית המשאבים Ahead of the curve, 4-3 שנים לפני שהחברה תזדקק להם. כך, היא משקיעה בחברות ובונה חברות, ומציעה ללקוחותיה סל שירותים דרך חנות האפליקציות – חנות קטנה יחסית לגוגל ואפל, אך כזו שכמעט לא חשופה לרגולציה (עמרי קורה לזה "רישיון להרוג"). שירות כזה היה של חברה קטנה ולא כל כך מוכרת בשם זום, שזינקה על גבי הפלטפורמה של סיילספורס (האחרונה מכרה את אחזקותיה בזום ברווחי שיא ב-2020). דוגמאות אחרות הן השקעות בסטארט-אפים מצליחים במיוחד מתחום התשלומים והאיקומרס. רכישה יוצאת דופן מדצמבר 2020, ב-27.7 מיליארד דולר, הייתה של סלאק. זה היה אולי המוצר הראשון של סיילספורס – ואחד המוצלחים בהיסטוריה בשיטת החדירה הזאת לשוק – שנכנס בשיטת bottom-up. כמעט כל סטארט-אפ עם שלושה עובדים ומעלה ממהר להתקין אותו, ודאי בעולם העבודה מרחוק. זה שונה מאוד מגישת ה-top-down האיטית יותר שמתחילה ב-CTO, נמשכת בהדרכות ומחלחלת אט-אט במורד הארגון. וזה כשלעצמו מספק אלמנט אסטרטגי משמעותי נוסף. לסיילספורס יש כיום זרוע ונצ'רס עם השקעות בשווי של מיליארדים בסטארט-אפים, כולל כמה ישראליים. אין לה כמעט עניין מול הצרכן הסופי, רק מול ארגוני האנטרפרייז ומגזר ה-SMBs – מה שמאפשר לה לפעול מהר, חכם ולפני השוק. היא שואפת שהיתרון התחרותי האמיתי שלה ינבע לא מ- Switching costsאלא מ-Network effect. זה מחייב להמשיך לחדש וליצור כמה שיותר רשתות. יש לה חברת פיתוח משלה, היא צומחת בכוחות עצמה, תזרימית מאוד, ועם הנהלה שיודעת לבצע Reinvestment כמעט באופן חסר תקדים, בין היתר בזכות אותן רשתות שמבטיחות לה עדיפות ודאטה שאין לאף גוף אחר. מכל הסיבות הללו, עמרי התחבר מאוד לחברה, והוא חושב בסבירות גבוהה שהמכפילים שלה יישארו גבוהים. "כל מה שניתחתי וקיוויתי שיקרה, לדעתי אכן קרה", הוא אומר לנו. "ההנהלה מגדרת את הסיכון בכמה אופנים שאני כמשקיע מאוד אוהב. המניה עברה את ה-300 דולר בנובמבר 21' (מאז ירדה עם כל השוק) ויש לה טרק רקורד שאנחנו כמשקיעים יכולים לסמוך עליו. כשהם אומרים שהם יעשו 50 מיליארד דולר הכנסות ב-2025, אני, שבדרך כלל לא נוהג כל כך להתייחס לתחזיות כאלו ארוכות, מציע לקחת אותם ברצינות". (ואנחנו רק נוסיף את האזהרה הקבועה שלנו, שכל המפגשים והתכנים הפומביים נועדו לצורכי היכרות ולימוד, ואין לראות בהם המלצה לרכישה או השקעה).

מבינים את עולם הפרייבט אקוויטי בישראל - שמוליק בראשי, שותף בפורטיסימו קפיטל

ערב אנו מארחים את שמוליק בראשי שותף בקרן פורטיסימו - קרן השקעות פרטיות מהגדולות בישראל קרן פורטיסימו, היא אחת מקרנות הפרבייט אקוויטי המובילות והגדולות בישראל, והערב יש לנו את הכבוד לארח את שמוליק בראשי, אחד השותפים בקרן. יחד איתו, נצלול הערב לעומק העולם הנסתר של קרנות ההשקעה הפרטיות נכיר את המבנה שלהן, תכנית הפעולה, החברות בהן הן משקיעות, ומהו המנגנון שמאפשר להן לייצר תשואות גבוהות. זה שיעור מאוד מעניין עבור כל משקיע, וניתן ללמוד לא מעט מדרך הפעולה של קרנות כפורטיסימו בכל הקשור לניתוח איכות של חברה, של ההנהלה שלה, ושל השוק בו היא פועלת. בין החברות בהן השקיעה הקרן אפשר למצוא שמות כמו סודה סטרים, קורנית דיגיטל ועוד, ורק בשבוע שעבר פורסם על השקעה בחברת הטחינה אל ארז... כך שכמו שאתם מבינים, מדובר על השקעות מגוונות בשלל תחומים, והערב נכיר את זה יותר לעומק.

התובנות והתוכניות של מגדל, המוסדי הגדול בישראל

הערב אנו מארחים את נועם בועז מנהל השקעות עמיתים בחברת מגדל -הגוף המוסדי הגדול במדינה. לא בכל יום אנו מארחים איש מקצוע שמתוקף תפקידו הוא אחראי לניהול של 270 מיליארד ש״ח. בכלל, במדינת ישראל יש מעט מאוד אנשים כאלה, ורובם כבר היו אצלנו. אז הערב יש לנו הזדמנות להכיר לעומק את ניהול ההשקעות במוסדי הגדול במדינה, כאשר אל נועם בועז, מנהל השקעות עמיתים יצטרף גם יובל באר אבן מנהל מניות ישראל בחיסכון ארוך הטווח של מגדל. מה שנעשה הערב עם נועם ויובל, כמיטב המסורת כאשר אנו מארחים אנשי מפתח ברמה הזו, זה ״לפרק״ את המסלול הכללי בחיסכון ארוך הטווח, ולהבין מהי דרך החשיבה ודרך הפעולה של הארגון, החל מהפעילות באפיק המנייתי, גם בישראל וגם בארה״ב, מה מעניין אותם לעתיד ולשנה הקרובה, וכמובן איך הארועים האחרונים ישפיעו לדעתו על השווקים ועל סקטורים ספיציפיים. נדבר גם על מרכיב החוב הסחיר על רקע ציפיות הריבית והאינפלציה, וכמובן התייחסות מיוחדת לתיק הנכסים הלא סחירים והסגמנטים בהם הם פועלים כדי להגדיל ולהשביח את תיק הנכסים שלהם.

ממטא עד טסלה: סיכום דו"חות הביג טק

שש ענקיות הטכנולוגיה: פייסבוק, אמזון, גוגל, נטפליקס, מיקרוסופט ואפל ממטא עד טסלה: סיכום דו"חות הביג טק ספק אם הייתה בהיסטוריה דומיננטיות מוחלטת כזאת לחברות מסחריות. חמש-שש חברות, שכל אחת מהן יושבת על נכס קנייני שכמעט אין שני לו באותו עולם תוכן, ויחד הן מחזיקות יותר מ-45% מהנאסד"ק ולמעלה מרבע מה-S&P. עם פרסום דו"חות הביג טק יצאנו למשימה מאתגרת: להקצות וובינר אחד לשש חברות על, לצלול לתוך הדו"חות ולגזור תובנות על כל אחת ואחת ועל כולן יחד. מעבר לסקרנות, יש כאן שאלה קריטית: אם התמחור סביר ואפילו זול, אפשר להגדיל את החשיפה אליהן או למדדים שהן מהוות בהם עוגן משמעותי. מנגד, אם זה יקר, מוטב אולי להקטין. קראנו לזה ספיד דייט: עשר דקות למניה. אז נכון, לא בדיוק עמדנו בזמנים – מה שהביא אותנו לסשן של כמעט שעתיים וחצי. אבל פייר? זה היה אחד הוובינרים היותר מרתקים שעשינו. ושאפו גדול לאמיר אלשיך, עו"ד ורו"ח בהכשרתו וכיום יועץ מיוחד לבית ההשקעות ילין לפידות, שמתארח אצלנו לא בפעם הראשונה וכבר זכה לתואר יקיר המערכת. אמיר סקר עבורנו בצורה מאלפת וסופר מקצועית את ששת הדו"חות, כשהוא לא מסתפק במספרים הגדולים ובשורות התחתונות, אלא מעמיק בפרמטרים האיכותיים ובהצעת הערך של כל חברה – מהסוללות הירוקות של טסלה, דרך האקוסיסטם של AWS ועד לפרסי האוסקר והאמי של הפקות המקור בנטפליקס. בסוף 2021, השווי של פלטפורמות מטא עומד על חצי טריליון דולר; טסלה כבר נושקת לטריליון; אמזון עם טריליון וחצי; אלפאבית (החברה האם של גוגל) – 1.75 טריליון; מיקרוסופט – 2.2; ואפל סוגרת את השנה עם שווי של 2.7 טריליון דולר. הצמיחה בחמש השנים האחרונות נעה מ-55% במטא (לאחר ההתרסקות האחרונה) ועד 1,500% בטסלה. אמזון עם 100%, אפל 307%, מיקרוסופט כמעט 180% וגוגל עם צמיחה של 140%. גם משיעור הגידול השנתי הממוצע בהכנסות קשה שלא להתרשם, כשכל החברות מכניסות עשרות עד מאות מיליארדי דולרים: אמזון עם 470 מיליארד ב-12 החודשים האחרונים, אפל עם רווח נקי של 100 מיליארד, וכולן תזרימיות. אז מה קרה להן ולנו בשנה החולפת? אמיר נתן ב-2021 סימנים: הדיגיטציה והמעבר לענן נמשכו בעוצמה. לארגונים וחברות ברור שאין הגיון בלהחזיק את כל הנתונים בבית (מה שנקרא און-פרם) אלא בסביבת עבודה מרובת מקורות. זה מתחבר לעובדה שהעבודה ההיברידית נמשכה, גם אם פחתה. זה מגדיל את הביקוש לשירותי ענן, שמעבר לשטחי אחסון (דאטה סנטרים) מספקים סביבות למתכנתים, אנליטיקה איכותית של נתונים, זמינות של מחשבי על, הגנה בסייבר ושפע של שירותים מובנים. הביקוש לתוכנה ולחומרה גדל משמעותית – יותר Windows, יותר Xbox, ומחסור גלובלי בשבבים שהזניק את המחירים (בהקשר הזה אמיר העיר שה-N שמייצגת את נטפליקס במניות ה-FAANG המובילות כבר צריכה אולי להתייחס ל-Nvidia). גם הביקוש לרשתות חברתיות עלה – אנחנו רואים את זה בטיקטוק אבל גם בלינקדאין של מיקרוסופט, שצומחת בעקבות הביקוש העצום לעובדים ובצל תופעת ה"התפטרות הגדולה" באמריקה. מן הסתם, גם הכנסים המקוונים וכל תופעת הפיתוח העסקי הדיגיטלי תרמו את שלהם לפלטפורמות הרלוונטיות. החזרה לחנויות הפיזיות, שגם אמזון החלה לפזול לעברן, שירתה ענקית כמו גוגל בתחום השופינג והתיירות. הכנסות הגיימינג עלו משמעותית, גם כראש חץ במעבר למטאברס שענקיות הטכנולוגיה מושקעות בו רבות. טירוף ה-NFT משתלב כאן היטב ברכישת נכסים לתוך המטאברס, ממש כשם שרכישות הנדל"ן משגשגות בעולמנו אנו. הפרסום הדיגיטלי זינק, וכאן קרה דבר מעניין של שיפטינג בתוך מנועי הצמיחה של החברות עצמן. זה ניכר למשל באמזון, שהכניסה לראשונה בדו"ח גילוי נפרד לשתי רגליים לא ליבתיות אך חזקות מאוד שיש לה – הכנסות מפרסום (אמזון פריים) ושירותי ענן (AWS). עדכון הפרטיות של אפל, שמבקש את אישור המשתמש להעברת דאטה על הגלישה שלו לצד שלישי, פגע בחברה כמו פייסבוק, שהמודל העסקי שלה נשען על פרסום מטורגט. זה מכאיב לה פעמיים: גם בטרגוט עצמו וגם בניתוח ההתאמה שלו בדיעבד. גוגל, שמצליבה נתונים משלל הנכסים של עצמה (דפדפן, מפות, מיקום, Calendar, יוטיוב ועוד), לא נפגעה מהעדכון. היא כבר מפעילה כלי AI מתוחכמים שיודעים לחשב את הצורך הבא-הבא שלנו, עד חמישה מהלכים קדימה. היא גם נהנית משיתופי פעולה עם ערך רב, למשל: מנוע החיפוש הדיפולטי בדפדפן ספארי של אפל הוא כרום. נטפליקס: למה השוק התאכזב? אחרי שסקרנו ממעוף הציפור כמה תופעות שאפיינו את השנה, צללנו לכל אחת משש החברות שלנו. אמיר הזכיר לנו איך נטפליקס התחילה ואיפה היא כיום. כמובן, לא הצלחנו להימנע מדיונים על סדרות הבינג' (שאגב, השנה היו שם אמירות מאוד נוקבות על הכלכלות, מ"משחק הדיונון" ועד "עוזרת בית"). אבל למרות הצלחות חסרות תקדים בתחום התוכן (הדיונון יצר 1.65 מיליארד שעות צפייה בארבעת השבועות הראשונים; 6 מ-10 הסדרות הכי מחופשות ברשת הן של נטפליקס), הסביבה היום הרבה יותר תחרותית. השוק התאכזב מהדו"חות של נטפליקס. הוא פחות התרשם מהגידול הרבעוני בהכנסות וברווח לעומת Q4 אשתקד, שדווקא עלו על התחזיות, ויותר הוטרד מנושא הצמיחה שבא לידי ביטוי במניין המנויים החדשים. אם אין צמיחה – וכשדיסני, אמזון, אפל, HBO ושואוטיים נושפות בעורף עם ערוצי תוכן משלהן – אז לכאורה, אין הצדקה למכפילים הגבוהים. בנוגע למטא, שוב העלינו את השאלה אם כאשר שליש מאוכלוסיית העולם כבר "שלך", עוד יש לאן לצמוח. ואכן, הסטגנציה כבר ניכרת, ופייסבוק מדברת באופן גלוי על האתגר שיש לה בדור הצעיר. מצד שני, חשוב לזכור: זה אותו מארק צוקרברג שסירב למכור בסכומים שנשמעו דמיוניים. שקנה את אינסטגרם כשעוד הייתה פלטפורמה זניחה יחסית. ושלא מעט גבות הורמו כשרכש את וואטסאפ. יש לו גם היום היקף משתמשים שאף מפרסם לא יכול להתעלם ממנו. יהיה מרתק לעקוב לאן הוא לוקח את החברה. טסלה: לא חברה, חזון צללנו גם לדו"חות של אלפאבית, אמזון ומיקרוסופט ואז הגענו לטסלה, שלמען האמת, מצדיקה וובינר משל עצמה. אמיר הזכיר לנו שזו לא עוד חברה – ודאי לא עוד יצרנית רכב – אלא חזון שלם. טסלה רוצה להנהיג את המעבר לעולם בר קיימא של רכבים חשמליים ותחבורה ירוקה, עם אקוסיסטם של סוללות חסכניות, חשמל ירוק, גגות רעפים סולריים, תחבורה שיתופית ובקרוב גם אוטונומית. הרכב, לפי אילון מאסק, יהווה נכס, ובמקום לאבד מערכו עם הזמן, הוא דווקא יעלה אותו בשל המשימות הנוספות שנשית עליו. סקרנו את קורות החברה, ראינו את הדומיננטיות המוחלטת שיש לה בכל הפרמטרים בתעשייה, ודיברנו גם על הערך האיכותי של המותג שקשה לתת לו מספר: קצת בדומה לאייפון, הצרכנים פשוט מאוהבים בו.

האם תעשיית ההייטק הישראלי היא ברת קיימא? - רונן ניר, משקיע הון סיכון

אורח: רונן ניר - משקיע הון סיכון. לשעבר ויולה ונצ׳רס וכיום יועץ לקרן PSG למה ההגדרה הפורמלית להייטק כבר לא מתאימה? איפה מערכת החינוך מפשלת? ומה הטעות של לפיד? עם ניסיון נדיר בהייטק ובהשקעות הון סיכון, רונן ניר מעלה כמה תהיות מטרידות לעתיד אבל נשאר אופטימי מי שלא חי פה – ואולי גם מי שכן – עשוי לפעמים לחשוב שישראל והייטק הם שמות נרדפים. אבל האם לעולם חוסן? האם מה שבנינו כאן ב-30 השנים האחרונות יכול להמשיך כקטר של המשק גם ב-30 השנים הבאות? ומצד שני, אולי קצת נסחפנו עם גישת ה"הכול זה הייטק"? למה פריון העבודה כאן נמוך ביחס למדינות המפותחות? ואיך מתגברים על המחסור במוחות מיומנים? כדי להשיב לשאלות הקריטיות האלה, החלטנו להקדיש את הוובינר השבועי שלנו לענף הצמיחה מספר 1 בישראל, ולבחון אותו קצת יותר לעומק במאקרו בעיקר. בתור התחלה: מה זה בכלל הייטק? רונן ניר עבר את כל התחנות הרלוונטיות: 14 שנים ב-8200, בימים שבהם עוד לא בדיוק ידעו מה זה וגם אסור היה לדבר על זה; סמנכ"ל ניהול מוצר בחברת ורינט, מעמודי התווך של הייטק הישראלי; ומנהל השקעות בחברת ויולה ונצ'רס עם שותפות בקרן בשלבים מוקדמים, שם היה מעורב ביצירה של שלושה יוניקורנים ובאקזיטים רבים. כיום הוא מייעץ לקרן פי.אס.ג׳י. מהפרספקטיבה הרחבה הזאת, חשבנו שרונן הוא בדיוק הבנאדם להפנות אליו את השאלות הבוערות שלנו. הוא שיתף אותנו בסוד של ההון-סיכון, שעוסק בשאלת ה-כסף טוב אחר כסף רע: עד כמה אתה ממשיך לתמוך בחברה שלא הצליחה, ומתי אתה מחליט לוותר. כי משקיע טוב אינו נמדד בממוצע שהוא שם על כל חברה, אלא דווקא בסטיית התקן. שם נבחנת היכולת שלו לזהות במהירות למי יש פוטנציאל להצטיין, ולא רק לזהות – גם לעשות עם זה משהו. רונן הסביר לנו למה ההגדרות המסורתיות של השקעת סיד, סבב A, פדיון וכדומה פחות רלוונטיות כיום, ואיך זה שהמסלול הקלאסי של גיוסים ראשונים על סמך מצגת, בניית אבטיפוס וקיום ולידציה, ואז גיוס מוסדי ראשון שלאט לאט יעלה ויגדל – כבר פחות קורה. הוא פירט באופן מרתק מה מתרחש בפועל במקום זה. רגע, מה זה הייטק? באשר לשאלת מיליארדי הדולרים – מה זה הייטק – רונן חולק על ההגדרה הפורמלית של הלמ"ס, שלוקחת את אחוז ההשקעה במו"פ מכלל הכנסות החברה. כי לפי זה, 11% משוק העבודה, או 360 אלף עובדים, עובדים היום בהייטק. זה כולל גם אנשי כספים ומנהלה שעובדים בחברת הייטק, ומנגד, לא כולל מתכנתים שעובדים בבנק (ככלל, סקטור הבנקאות מעסיק הכי הרבה אנשי תוכנה, וסיטי בנק הוא גוף הפיתוח הגדול בעולם). הוא מעדיף אבחנה אחרת: חברות תחרותיות ומוטות ייצוא שנמצאות בשיא הטכנולוגי ובעלות פריון גבוה. זוהי תעשייה שמורכבת בעיקר מחברות הסטארט-אפ, חברות הצמיחה הפרטיות, סטארט-אפים לשעבר שהפכו לחברות ציבוריות וכן מרכזי פיתוח של החברות הבינלאומיות. העובדים בהן מהווים רק כשליש עד 40% מתוך ה-360 אלף הנ"ל. ההגדרה הזאת קולעת לעובדה, שעובדי פס הייצור במפעל למנועים אינם אנשי הייטק, בעוד שעמיתיהם מפס הייצור של אינטל דווקא כן. יתרה מזאת: המתכנתים בבנק לאומי לא, אבל אם בל"ל יעסיקו מתכנתים במיקור חוץ דרך מטריקס – כן. עניין נוסף שצריך להביא בחשבון הוא שחברה לא נמדדת כיום רק על המוצר והטכנולוגיה אלא גם על השיווק, התמיכה בלקוחות ועוד. רונן סבור כי התובנה הזאת, שיוצאת מהמשוואה של הייטק=מחקר ופיתוח, זה מה שאפשר לנו את הזינוק של התעשייה בעשור האחרון (ע"ע חברות פלטפורמה כמו וויקס), וזה אולי גם העתיד של ההייטק הישראלי. אתה לא חייב להיות מהנדס כדי להשתכר ברמות הגבוהות, לייצר ולהיות שותף משמעותי. יותר חשוב באיזו סביבה אתה עובד ולאיזה שוק פונה המוצר שלך. מכאן גם משתנה, או לפחות אמור להשתנות, התיעדוף הלאומי מבחינת הסקילס הדרושים להייטק. רונן תיאר יפה את האקוסיסטם שנבנה בישראל ונשען על שש רגליים: הממשלה וזרועותיה (רשות החדשנות), הצבא, היזמים, משקיעי ההון-סיכון, מיקרוקוסמוס עולמי של מחקר ופיתוח (שמציג כאן תמונה גלובלית מהימנה בתוך פריסה גיאוגרפית מצומצמת) והאקדמיה. האיזון היה מוצלח, אם כי ייתכן שהופר מעט בשנתיים האחרונות עם הכניסה המסיבית של הון, מ-10 מיליארד דולר ב-2020 ל-25 מיליארד ב-2021. השאלה היותר מעניינת, ואולי גם מטרידה, היא מה יקרה מכאן והלאה: האם נוכל להמשיך להישען על ההייטק גם בשנים הבאות? "תלוי באיזה יום תפסת אותי", משיב על כך רונן. הוא מעלה את האפשרות שהלימון הזה כבר נסחט לחלוטין, ושבכוח האדם הקיים לא נוכל עוד לעמוד בקצבי הצמיחה הנדרשים. במיוחד הוא מדגיש סקילס שלא מפותחים די הצורך במערכת החינוך. במתמטיקה, למשל, הוא מצביע על שינויים פנימיים שנדרשים (דגש מוגזם על גיאומטריה, כנצר למערכת שהכשירה מהנדסי בניין, לעומת סטטיסטיקה חיונית שבקושי נלמדת). הוא גם תוהה אם נדע שוב להכפיל את מניין הניגשים לבגרות 5 יחידות. ובעוד שכאן אפשר לפחות להיות רגועים שתלמידי ה-5 שסיימו בציון גבוה אכן יודעים מתמטיקה ויוכלו להשתלב בתעשייה, אם רק יבחרו במסלול הנכון באוניברסיטה ויתמקצעו, הרי שבאנגלית המצב חמור יותר: פחות ניגשים ל-5 יח"ל, וגם המצטיינים שכן ניגשים לא בהכרח יודעים. הקסם של צה"ל יפוג? שאלה נוספת שמטרידה את רונן היא האפשרות שהיתרון האיכותי שמעניק הצבא לתעשייה הישראלית ילך וידעך: הוא ימשיך מן הסתם להיות גוף משאבי האנוש הגדול בעולם, עם יכולות סינון והכשרה אפקטיביות וביג דאטה של יותר מ-70 שנה המסייע בהתאמת הכישורים למקצוע. אבל אין ערובה שהמזל שהיה לנו עד כה, ושהביא אותנו להצטיין בדיוק במקצועות רלוונטיים כמו תקשורת, רובוטיקה וסייבר עם מעבר חלק לאזרחות, יימשך. צה"ל כנראה לא יתחיל לעסוק באגריטק או בהנדוס מזון. בשורה התחתונה, רונן משוכנע שישראל הצליחה לבנות אקוסיסטם מאוד מעניין, הייטק תחרותי ברמה העולמית. בעיניו, הדיבורים על משבר מפספסים את העיקר: זה לא משבר כי אם הזדמנות – הזדמנות למוביליות חברתית. מי שיצליח להיות סופר טאלנט ולהתמיד, התעשייה תדע לקלוט אותו ולשנות את חייו ואת חיי משפחתו. יש כאן הזדמנות לקחת טכנולוגיות שקיימות בארץ, להביא אותן לענפים אחרים ולהצמיח את המשק כולו. את הכפפה צריכים להרים כלל הגורמים באקוסיסטם: מגזר ציבורי ועסקי, יזמים, משקיעים ועוד. למרות הסייגים והחששות, רונן סבור שהעתיד ורוד.

צמיחה אמיתית - ירון פרימוביץ׳ vs פייק צמיחה

איך יודעים שסטארט-אפ בשלבים מוקדמים צפוי להיות רווחי? מתי המכפילים שלו מטעים? מה זה בדיוק LTV, CAC ו-EBIDTA ואיך נעזרים בהם כדי להחליט אם לקנות? ירון פרימוביץ', ה-CRO של ליקווידיטי, נותן את הבנצ'מרקים שמעליהם זה משתלם "כשיש דם ברחובות, זה בדיוק הזמן לקנות", חזר לא פעם וורן באפט על אמירתו המפורסמת של הברון פיליפ דה רוטשילד. ראינו את זה בקורונה: בנדל"ן המניב, בבנקאות, בביטוח, אפילו בנפט – מי שקנה בזמן הקריסה עשה את עסקת חייו. בסקטור הטכנולוגיה, אפיק שכמעט אף פעם לא זול, קשה למצוא רגעים כאלה. ואולי זה כאן ועכשיו? הרי יש לא מעט חברות צמיחה, בעיקר כאלו שנסחרות בנאסד"ק, שהגיעו למכפילים אסטרונומיים כמעט ונחתכו בצורה אגרסיבית. הן יורדות ויורדות, ואתה שואל את עצמך אם זו תחתית החבית וזה הזמן לעלות על הגל – או שיש עוד לאן להידרדר. איך אפשר לדעת? אם יש בנאדם שיכול, זה כנראה ירון פרימוביץ'. כמנהל הכנסות ראשי (Chief Revenue Officer) של ליקווידיטי קפיטל, הוא ראה אולי הכי הרבה עסקאות טק בארץ, סדר גודל של אלף חברות. וכשאנחנו אומרים "ראה", אנחנו מתכוונים ממש לקרביים של החברה, המוצר, הניהול, ההתייעלות וכל מה שמתחולל מאחורי הקלעים. כי זה מה שליקווידיטי עושה: בעזרת מערכת טכנולוגית היא מתחברת ל-Data source של חברות הסטארט-אפ, למערכות הבילינג וה-BI, ומנתחת באופן אוטומטי ומהיר את כלל המידע. נדגיש: מדובר במידע הגולמי, לפני שהוא עובר מניפולציה כלשהי בדו"חות. מאות אלפי עד מיליוני טרנזאקציות. כל זה כדי להעריך באופן הכי מהימן שאפשר את החברה על סמך הדאטה ההיסטורי שלה, וגם להעריך במהירות, לפי מודלים, האם ומתי היא תוכל לייצר תזרים חיובי ולעבור לרווחיות. ליקווידיטי, למי שלא מכיר, מציעה פתרון מימוני מעניין לחברות צמיחה – לא בדרך של אקוויטי, ולא תמורת רכיבים שמומרים למניות (וכך מדללים את מניות המייסדים), אלא כשחקן חוב מהיר: היא יכולה לתת הצעה תוך 72 שעות מרגע שהתחברה למערכות. בפורטפוליו שלה יש כ-50 חברות השקעה מאסיה ועד אירופה, ומאז הוקמה ב-2018 ביצעה השקעות במיליארד דולר. ירון מעריך שעוד השנה זה יגיע ל-1.5 מיליארד. איך מחשבים Unit economics אז הדבר הראשון שירון מסתכל עליו הוא ה-Top line: הכנסות החברה. האם היא צומחת באופן עקבי, מגדילה את מספר היוזרים וכדומה. אבל הוא מזהיר מיד: יש trade off בין צמיחה לרווחיות. כך, גם חברה שאינה רווחית כרגע יכולה להיות סופר רווחית בעתיד, ולהיפך – חברה רווחית עלולה להתברר כקצרת טווח. לכן חשוב לבדוק את ה-Unit economics: האם ברמת היחידה הנמכרת, החברה יודעת לייצר רווחיות. בלי זה, אומר ירון, הסיכוי שתהיה רווחית בעתיד נמוך מאוד. איך מחשבים? זהו בעצם היחס בין ה-LTV של הלקוח הממוצע, Customer Lifetime Value, לבין ה-CAC שלו – Customer Acquisition Cost. המונה מתאר את סך ההכנסות שהחברה מסוגלת לייצר מלקוח אחד על פני אורך החיים שלו כלקוח. אם ניקח כדוגמה את נטפליקס, בהנחה שלקוח נשאר בממוצע חמש שנים ומכניס בממוצע מאה דולר לשנה, אזי ה-LTV שלו הוא 500 דולר. ה-CAC הוא כמה שעולה לחברה לרכוש את אותו הלקוח מבחינת עלויות ישירות – למשל, קמפיין שיווק דיגיטלי. אז אם נטפליקס שמה אלף דולר ורכשה מאה מנויים, ה-CAC של הלקוח הממוצע הוא 10 דולר. כיוון שירון כבר ראה הכול, אבל באמת הכול, שאלנו אותו מה הבנצ'מרק שנחשב טוב בתעשייה. בחברות SaaS, שמאופיינות בחזרתיות גבוהה של לקוחות, הוא מחפש יחס של 3X, כלומר: שכל לקוח יניב לחברה לפחות פי 3 ממה שעלה לה לרכוש אותו. באיקומרס, שפחות חוזרים אליו בעקביות, זה יכול להיות גם 1.5X. רוב השוק לא מגיע למספרים האלה, וירון מעיד שבעולמות ה-B2C הרבה יותר קשה – ללקוחות יש יותר אלטרנטיבות, והרבה יותר פשוט להם להתנתק. מאנדיי כמשל יש עוד לא מעט פקטורים שהצוותים של ירון, בעזרת מערכת החיתום האוטומטי, מבקשים לדעת. בשיחה איתנו הוא ציין את התזרים, את קצב שריפת המזומנים, את ההתייעלות בנושא שולי הרווח ועוד. דיברנו בהרחבה על רווחיות גולמית לעומת תפעולית, על מדדים כמו מכפילים ו-EBITDA, ואיך אפשר לגזור מהם תובנות אפקטיביות. כדי להבין את זה יותר לעומק לקחנו את מניית מאנדיי וניסינו להבין אם הפער העצום בין הרווח הנקי לבין ה-EBITDA margin, כמו שאומרים, עושה שכל. תסמכו עליו שהיה לו הסבר משכנע. מעבר למספרים, ירון סיפק עוד מבחנים חשובים שסטארט-אפ צריך לעבור לפני שהוא מחליט להשקיע בו. זה כבר נוגע למוצר או לשירות עצמו, ועד כמה הם מבודלים לעומת השוק והמתחרים הישירים: הטכנולוגיה, הממשק, האפקטיביות, נוחות השימוש, הדיזיין ועוד. הוא נתן כמה תמרורי אזהרה חשובים, למשל מכפילי רווח בלתי סבירים בעליל. שומר נפשו ירחק. חשבנו על זה שאם ממילא יש בתחום הזה לא מעט סוגיות אמורפיות, בקורונה הבנצ'מרקים התעוותו לגמרי. ירון הסכים: מתברר שחברות הערך צמחו בעקביות בעוד שחברות צמיחה קפצו לשמיים ונחתו בחזרה, מה שמביא כיום את הגרפים פחות או יותר להצטלב. מכאן גלשנו באופן טבעי לשיחה על תמונת המאקרו. ירון דיבר על ההצפה הנוכחית של השוק בכסף, על מבול הספאקים ועוד, וניתח יפה איך הגענו עד הלום. הוא העריך שבקרוב, עם העלאות הריבית, "אחרי שהרבה חברות קיבלו סטירות, נחזור לשפיות". בהקשר הזה הזכרנו לו שוורן באפט אמר עוד משהו מעניין: רק כשמגיע השפל, אפשר לראות מי שוחה בעירום.

אופציות בהייטק- כל מה שצריך לדעת - אסף גלס

עם אסף גלס סמנכ״ל לקוחות בחברת IBI CAPITAL מתי אופציה מבשילה? מה קורה כשפג התוקף? כמה מיסים נשלם? ומהי התוכנית הכי משתלמת שאפשר לקבל בחברת הייטק שנסחרת בנאסד"ק? אסף גלאס, סמנכ"ל לקוחות ב-IBI Capital, עושה סדר באופציות כמו השכר, כמו הרכב הצמוד, כמו ההפרשות וימי החופשה (והתן ביס), זה כבר כמה שנים טובות שאופציות הן חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה. לפחות בהייטק. יש בתחום הזה המון בלבול, ואולי גם קצת חוסר שקיפות. לאור ההשפעה העצומה של האופציות לעובדים גם מעבר לעובדים עצמם – על שוק ההון ושוק הנדל"ן המקומי, למשל – החלטנו להקדיש לו וובינר שלם. אסף גלאס, סמנכ"ל הלקוחות ב-IBI Capital, הוא האדם המתאים ביותר כמורה נבוכים לנושא הזה. הוא בעצם האיש שמטפל בו כמעט עבור כל עובד בחברה שנסחרת בנאסד"ק – יש עוד שני גופים בארץ שעוסקים באספקט הזה של שוק ההון עבור חברות, אבל רוב אלו שרשומות בוול סטריט עובדות עם IBI Capital. היא מפעילה צוות פיתוח משלה – בין היתר, לשדרוג האפליקציה שמשרתת את עובדי החברות השונות במעקב אחר האופציות שלהם – ושילשה את עצמה תוך פחות מ-5 שנים לסביב 120 עובדים כיום. אסף הוא באמת ספץ בנושא: כל תרחיש שהצגנו לו, כל תוכנית וכל סיטואציה, כבר היו מוכרים לו – יחד עם הפתרון האופטימלי. את השיחה שלנו הוא ליווה במצגת: איך נולד מודל ה-EPOP ב-1956 וכיצד התפתח מאז לתוכניות ולמסלולים השונים (בארץ זה החל לצבור תאוצה בשנות ה-90). תוך כדי הדברים, אסף עשה לנו סדר במושגים הקריטיים של עולם האופציות, שמתברר שהוא הרבה יותר רחב ומגוון מכפי שנוטים לחשוב. הוא הסביר לנו מה זה זמן הבשלה; מה אומר מועד התוקף; עד כמה מקובל היום להיצמד למחיר השוק; ומתי לא משתלם בכלל לממש, ועדיף כבר לקנות בשוק החופשי. מה כולל המודל המיוחד של אופציות RSU, ועד כמה משתלמת התוכנית הנפוצה מאוד כיום בסטארט-אפים בארץ, ESPP. זמן לא קצר הקדשנו בוובינר לסוגיית המיסוי: מתי נשלם מיסוי הוני ומתי פירותי, מתי חל אירוע המס ומתי יש בו דחייה (סעיף 102 המפורסם לפקודת מס הכנסה). ניסינו להבין גם את המשמעות המדויקת של אופציות לפי שווי אפס – מודל שגם אנחנו באינווסטור360 משתמשים בו בתוך החברה. האופציות, שיתף אסף מניסיונו העשיר עם חברות, הפכו לכלי נוסף להחזקת עובדים: "רואים את האור בעיניים שלהם לקראת הנפקה, זה רגע שיא והצלחה מבחינתם. אז כן, האופציה היא גם פיצוי על העבודה המטורפת – אבל גם משהו שממש אוטוטו מתממש, ושווה להחזיק בשבילו עוד קצת ועוד קצת". כשמביאים בחשבון את סוגיית המצוק – מעין תקופת אכשרה לעובדים חדשים לפני שהם זכאים לממש אופציות – ואת זמני ההבשלה, מתחילים להבין את זה. בדרך כלל, מתברר, רוב העובדים כלל לא מממשים, לפחות עד שהם עוזבים את החברה (לא אחת הם שוכחים גם אחרי העזיבה, ואז זה נהיה מאוחר מדי). שאלנו את אסף אם הוא מתחיל לזהות מימושים עכשיו, כשהירידות בבורסה כבר כאן. התשובה שלו מאוד מעניינת. אבל בשביל זה, תצטרכו לצפות בווידאו.

הזדמנויות השקעה בנדל"ן בארה"ב - עם עדי גורל וצח איציק

ליצירת קשר עם צח איציק - tsah@investor360.co.il האם לאחר עליות המחירים החדות של 2021 שהגיעו לאחר עשור פלוס של גאות, שוק הנדל״ן האמריקאי נכנס לאזורי הבועה? האם האינפלציה שתביא ככל הנראה לעליית ריבית תקרר את השוק? או שלהיפך... ועליית חומרי הגלם רק תמשיך לדחוף את המחירים למעלה? והאם למשקיע מישראל יש מה לחפש בשוק מרובה שחקנים שנמצא מעבר לאוקיינוס?

אחרי שנה של שיאים – איך יראה העשור הקרוב בבורסה בת"א? עם ליאור נבון מהבורסה לני״ע

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ איך יראה העשור הקרוב בבורסה בת"א? עם ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה לניירות ערך איך מפוזרים נכסי הציבור, איך יכול להיות שכל כך הרבה כסף שוכב עדיין בעו"ש, וממה הבורסה מרוויחה בעצמה? ליאור נבון מבורסת ת"א סיכם אצלנו את השנה ששברה את כל השיאים בורסת תל-אביב "התפוצצה" ב-2021 עם שיאי כל הזמנים במספר ההנפקות, בעומק ההשתתפות של הציבור, בכניסה של משקיעי ריטייל וכמובן, בתשואות המדדים המרכזיים. ת"א 90, למשל, חצה לראשונה את רף 2,000 הנקודות, כשכל החברות בו הן לראשונה בשווי של יותר ממיליארד שקל. לאור זאת, חשבנו שנכון להקדיש לבורסה המקומית את הוובינר הראשון של השנה החדשה. הזמנו את ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה – כשלעצמו, טייטל לא טריוויאלי, שנולד בעקבות הפיכתה של הבורסה לחברה ציבורית למטרות רווח. למי שלא יודע: גם הבורסה נסחרת בבורסה, וצריכה לספק את הסחורה ולספר את הסיפור של עצמה. נבון, שחי ונושם את שוק ההון מילדות, מעיד כי במשך שנים חרה לו שהבורסה לא חושבת שיווקית-מכירתית, לא רואה בעצמה חברה שצריכה להביא לקוחות, ופשוט לא מעניינת מספיק. לאחר כניסת המנכ"ל איתי בן זאב והפיכת הבורסה לחברה ציבורית, קיבל נבון הצעה חלומית מבחינתו: להפוך את הבורסה לאטרקטיבית. "פיתחתי את נושא הסיילס, את הפיתוח העסקי, את איך שאנחנו נראים כלפי חוץ. את הערך שאנחנו מייצרים לחברות הנסחרות. המטרה שלנו היא לחשוב איך אנחנו מחברים אותם להזדמנויות עסקיות בעולם הביז-דב, איך להגיע למשקיעים מעבר לשוק המקומי ולעוד ערוצי הפצה, איך שמים אותם במרכז הבמה. זה נכון כמובן גם לצד השני של המשקיעים. בשורה התחתונה, יצאנו מהמקום שנקרא 'מגדל הבורסה'". על השנתיים האחרונות, שבמהלכן הפכה לדבריו הבורסה המקומית לשוק אקוויטי אמיתי, מביט נבון בגאווה רבה. הוא נזכר איך החל מ-2008 מעל 200 חברות נמחקו, ואיך ב-14'-16' נרשמו בסך הכול חמש הנפקות. "ברור ששוק הון בלי נכסי בסיס טובים וחברות שמצטרפות לא יכול לצמוח". אבל אז החל השינוי, שלטענתו, מתבטא בראש ובראשונה באופן שבו תופסים את הבורסה. בהקשר הזה, גם מגפת הקורונה הביאה בשורה, כשדחפה את המשקיעים המוסדיים והאחרים להשקיע בטכנולוגיה. "נפתח פתאום עוד סגמנט ששנים אמרנו שלא הגיוני שהוא לא נמצא ולא דומיננטי, והיום הוא הגדול ביותר בבורסה עם יותר מ-200 חברות. ב-2021 ראינו כמעט מאה הנפקות ומעל 60% מהן של חברות טכנולוגיה, כולל קלינטק ואנרגיות מתחדשות – שוק שצומח בקצב אקספוננציאלי". גם השקל החזק ויציבות הכלכלה נתנו את אותותיהם, וסוגיית התמחור היא כבר לא האישיו. החסם העיקרי היה ונותר בעיית הנזילות ומיעוט השחקנים, כלומר עומק שוק. וקצת פרסטיז'. פייט מול נאסד"ק? הצגנו לנבון את השאלה הבלתי נמנעת לגבי התחרות עם נאסד"ק. "בסוף אין פייט על חברות של מיליארדי דולרים ומעלה", הוא השיב. "השוק האמריקאי הוא עמוק, סחיר, עם עשרות אלפי משקיעים וריטייל אדיר. אנחנו לא שם עדיין, אבל אני מאמין שעוד נגיע". יחד עם זאת, הוא גאה לומר שהבורסה הישראלית מצליחה אט-אט לנגוס בפלח שעד לפני מספר שנים לא ראה את השוק הישראלי כאופציה. "לקחנו בענק את הבמה של כל שאר הבורסות, מעבר לנאסד"ק, ואנחנו הולכים ונוגסים בשוק הפרטי". בהנפקה הגדולה בהיסטוריה של הבורסה – זו של הפינטק Nayax – הוא כבר רואה פייט ישיר, אבל אין לו אשליות: השחקנים הגדולים בעולם יושבים בצד השני של האטלנטי, חברות הטכנולוגיה הגלובליות מחפשות את הפוזיציה שם, וכשמאנדיי רוצה להנפיק בשוויים של עשרה מיליארד דולר ומעלה – השוק האמריקאי עדיף לה. ועדיין, במה שנוגע להנפקות וליחס בין חברות חדשות לוותיקות, מתברר שת"א היא השנייה בעולם עם 28% צמיחה. ניסינו לחדד איתו את מקורות ההכנסה של הבורסה עצמה, וכאלה יש ארבעה עיקריים: עמלות מסחר (0.01%, כלומר עשירית מעמלת ה-0.1% שגובה הברוקר של בית השקעות, או ה-0.25% ולעיתים כפול מזה של הבנקים); עמלות סליקה, כאשר הבורסה היא One-stop-shop בנושא הזה והכול עובר דרכה, עם מעל 3 טריליון שקל בקסטודי; אגרת רישום ואגרה שנתית שנגבית מכל חברה הרשומה למסחר בבורסה (הסכום הוא תלוי שווי ויכול להגיע עד 360 אלף שקל בשוק האקוויטי, שזה זול למדי ביחס לעולם); והפצת מידע ושירותי קישוריות – כלומר גישה לדאטה, לארכיון ולציטוטים בזמן אמת שניתנת לברוקרים, לגופי תקשורת וכעת גם לסוחרים שמעוניינים בשירות הזה דרך API. לאחרונה הבורסה אף הנגישה את ה-BI לגופים המוסדיים, כאשר המוצר Smart Money מציג את כלל הקניות והמכירות היומיות של כל סוג שחקן – מוסדי, פרטי, זר, מנהל תיקים, קרן נאמנות וכדומה – ברמת המניה הבודדת. נבון סקר בהרחבה את חוק שינוי מבנה הבעלות מ-2017 ואת התהליך שבמסגרתו הוצאו חברי הבורסה והבנקים (הותר להם להחזיק עד 5%), שלא אחת מחזיקים באינטרס שונה מזה של הבורסה עצמה. במקומם הוכנסו קרנות השקעה בינלאומיות, חלקן מתמחות בהשקעה בבורסות, ומעל 30% מהבעלות הונפקו לציבור. "כל הדנ"א של הבורסה השתנה: מארגון סמי ממשלתי לחברה עסקית אגרסיבית שמסתכלת על ערוצי צמיחה חדשים, שמחפשת את הדרך הנכונה להגיע לקווי עסקים חדשים ולהגדיל את הביזנס. אנחנו עובדים חזק על כל סגמנט ומייצרים חדשים. להיות למשל הספונסר הראשי של ליגת העל בכדורגל זה לא סתם, זה כדי להיות במודעוּת. לא במקרה אנחנו רואים את מספר הכתבות החיוביות על הבורסה, לא היינו רגילים לזה". 1.7 טריליון שקלים שוכבים סתם בסיומה של שנה עם תשואות פנטסטיות, נבון הצטרף לתחושת התסכול, שלא לומר התדהמה, שיש לנו על כמות הכסף ששוכב במזומן ובפקדונות ופשוט מתייבש בעו"ש – 37% מההון, שהם 1.7 טריליון שקל (ועוד טריליון באג"ח ממשלתיות ומק"ם). הוא מייחס זאת לחינוך פיננסי מאוחר, אם בכלל, בשונה מהמקובל בארה"ב. "יש עדיין פחד של הציבור להשקיע בשוק ההון, וחבל – המון כסף שוכב בלי לעשות כלום". כדי לצמצם את התופעה יצאה הבורסה בקמפיינים – באחרון שבהם, שמציג "אימון פיננסי", מככבים שדרן הכדורגל המיתולוגי זוהיר בהלול וכמה מכוכבי ליגת העל. נבון עצמו נרתם למאמץ עם הרצאה לכיתה ג' שבה לומדת בתו. "הילדים ישבו עם עיניים נוצצות ורצו להורים. זה רק עניין של להניע". שאלנו אותו גם על הפיזור הכללי של נכסי הציבור, על נושא שותפויות המו"פ שהתקבל בלא מעט ביקורת (עם חלקה הוא הסכים), ועל האפשרות שב-2022 נראה הסטה משמעותית של הון לעבר המניות הישראליות והבורסה כחול-לבן. יש עוד לא מעט נושאים שכיסינו בכמעט שעתיים של שיחה – אבל אנחנו עוצרים כאן את הספוילרים ומזמינים אתכם להאזין ולהחכים. ניפגש בשבוע הבא, ושתהיה לכולנו שנה פורייה, מאושרת ומעושרת!

מה התפקיד של הקריפטו בתיק השקעות עדכני? - פינובה

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ המגמות הלוהטות בעולם הקריפטו - עם יוני אופיר ויואב מור מקרן הגידור "פינובה" השבוע אירחנו לוובינר מיוחד, את יוני אופיר ויואב מור מקרן ההשקעות 'פינובה', המשקיעה בעולמות הקריפטו. השיחה היתה קצבית ועמוסה במידע חדש ומרתק. אנחנו מאוד ממליצים לכם ולכן לצפות בהקלטה המלאה של הוובינר כאן למעלה. התחלנו את השיחה עם הסבר על בלוקצ'יין – טכנולוגיית הליבה של ביטקוין, אית'ריום ושאר 15 אלף מטבעות הקריפטו הקיימים. הבנו איך המטבעות האלו בנויים בדגש על BTC, ושמענו על תהליך הכרייה (mining) של מטבעות חדשים. יוני ויואב גם הציגו את נקודות החוזק של הביטקוין ואת הבעיות שהוא פותר: עמידות גבוהה לפריצות. עד היום אף האקר, כולל של גופי מודיעין, לא הצליח לפרוץ, לזייף או לשנות מידע על-גבי בלוקצ'יין, וזה לא בגלל שלא ניסו… מטבע מבוזר. ל – BTC אין יו"ר, מנכ"ל, או דירקטוריון שיכולים להחליט מחר בבוקר שהם משנה את החוקים. אין ארועי בקדייטינג – שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות למניות, אין 'הזאב מוול-סטריט' (אבל יש לוויתנים), ועוד ועוד. דיפלציוני – ביטקוין תוכנן ונוצר עם כמות מוגבלת וידועה מראש של 21 מיליון מטבעות – BTC, כאשר מתוכם, כמעט- 19 מיליון כבר נוצרו. יתר המטבעות ישוחררו לשוק בתהליך הדרגתי ארוך שיימשך עמוק לתוך המאה ה- 22. בעלות על הכסף. כשאנחנו מחזיקים ביטקוין, הוא שלנו, שמור בארנק קריפטו, המשמש כ- כספת דיגיטלית מאובטחת, שרק אנחנו יודעים את הקוד שלה. נושא השיחה הבא שלנו היה תהליך הצמיחה האימתני של יקום הקריפטו, במיוחד בשנתיים האחרונות – כאשר מנועי האימוץ המרכזיים הם: מעל 80 מיליון בני דור המילניאלס (בארה"ב לבדה), שאיבדו אמון ו/או עניין במערכת הפיננסית המסורתית, במיוחד על רקע משבר הסאב-פריים ב- 2008. מדובר בדור שחווה את העולם דרך משקפיים ומסכים דיגיטליים, שבעתיד יהיו גם ב- 3D, ומבחינתו ביטקוין הוא חלק טבעי בנוף הפיננסי. מנוע הצמיחה הנוסף הוא כמובן הכסף הגדול והאימוץ המוסדי. לתהליך הזה יש מספר אינדיקטורים, ביניהם אפשר להזכיר את: האישור של ה- SEC לגופים פיננסיים אמריקאים, להציע שירותי בנקאות למטבעות קריפטו. פידליטי, ג'י.פי מורגן,ובנקים מובילים נוספים מגדילים את היקפי הגיוס וההכשרה של צוותים מקצועיים, ומקימים טריידינג-דסק ייעודיים לקריפטו. קבלה של מטבעות קריפטו כאמצעי תשלום מצד פייפאל, ויזה, AT&T, סטארבאקס, טוויטר, טסלה (חלקית) ועוד. אל-סלוודור הפכה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את BTC כמטבע רשמי. על הקו מתחממות מדינות נוספות, ברזיל וצ'ילה לדוגמא. בהמשך ישיר לכך, דיברנו על תמונת המצב הרגולטורית בעיקר בסין וארה"ב. הסיבה שסין אסרה על החזקה ומסחר של מטבעות קריפטו היא פשוטה – הסינים נמצאים בשלבים מתקדמים של הנפקת יואן דיגיטלי והם רוצים לחסל את התחרות. מעבר לכך, יציאתה של סין מהמשחק העבירה את מרכז הכובד של חוות הכרייה (כמעט 80% מהן פעלו בסין) למקומות יותר דמוקרטיים, מפוקחים ו- 'ירוקים', וזה מצוין. בארה"ב לעומת זאת, הקונגרס וכל הגופים הרגולטוריים הרלוונטים, מתקדמים במרץ לקראת חקיקה, פיקוח והסדרה של כללי משחק ברורים, תהליך שקהילת הקריפטו מחכה לו שנים. כמובן, התייחסנו גם למטבעות דיגיטליים מדינתיים, כמו היואן שהוזכר ועל ההזדמנויות והסכנות שהם יוצרים. אפרופו רגולציה, בישראל, כרגיל, היזמים טסים קדימה עם פרויקטים מדהימים, אבל החקיקה לא ברורה והמחוקקים עוד לא באירוע. בהמשך הכרנו את אית'ריום (ETH) וסולנה (SOL), שני השחקנים הגדולים של תחום החוזים החכמים (smart contracts). הבום הגדול ששני הפרויקטים האלו (וגם אחרים)יצרו, הוא הפיכה של בלוקצ'יין מטכנולוגיה בסיסית המשמשת רק לתשלומים, למשהו שאפשר לעשות איתו הרבה יותר דברים, כמו DE-FI ו- NFT. בהקשר הזה, דיברנו גם על פתרונות שכבה שניה (layer 2) כמו פוליגון (MATIC) – שהם רשתות משנה המתחברות לרשת האם ועוזרת לה לעבד ולסלוק עסקאות במהירות גבוהה יותר. למי שפחות בקיא במושגים: מאחורי תחום Decentralized Finance) DE-FI -בנקאות מבוזרת) מתפתחת מערכת שלמה של בנקאות אלטרנטיבית, המציעה את כל שירותי הבנקאות המסורתיים, בנוסף על מכשירים פיננסיים מתוחכמים שהבנק 'הרגיל' שלנו לא מסוגל ו/או לא רוצה לתת. המושג NFT (מטבע שאינו ניתן להחלפה – non fungible token) הוא גירסה דיגיטלית של אובייקט כלשהו, ​​כמו יצירת אמנות, המאפשרת ליוצרי תוכן דיגיטלי להוכיח שהם הבעלים של הגרסה הרשמית של האובייקט הזה, ולגבות תשלום תמורת השימוש שנעשה בו. לקראת סיום, יוני ויואב חלקו איתנו מספר עצות ותובנות חכמות לגבי התהליך שאנחנו המשקיעים, צריכים לעשות, לקראת החלטה על כניסה לתחום הקריפטו: להכין שיעורי בית, ללכת על הפרויקטים הגדולים שכבר עשו דרך והוכיחו את עצמם, לעשות את זה בהדרגה, להשקיע רק סכום שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד, ובעיקר -להיות סבלניים ולהסתכל מעבר לטווח הקרוב, אל מה שמעבר להר. זאת הדרך להתגבר על התנודתיות החדה שמאפיינת את שוק הקריפטו. העולם התחיל בביטקוין אבל הוא מתפתח להרבה כיוונים יותר מעניינים. זה תחום חדש ומעניין שיהיה חלק מהשנים שלנו בעתיד. זה לא מאוחר להיכנס ויש עוד הרבה יהלומים לגלות. לבסוף, סיכמנו שנקיים בקרוב וובינר נוסף, שכנראה יעלה לרשת כ- NFT… זה המקום להגיד תודה רבה ליוני ויואב ולכל מי שצפה בנו אתמול. אם פספסתם, הקלטה של הוובינר המלא מחכה לכם כאן למעלה. להתראות בקרוב!

איך תיראה תעשיית השבבים ב- 2030?

תחום תעשיית השבבים עם שחר כהן, שותף מנהל ב Lucid-Captial

מבינים את עולם ההשקעות בתשתיות

הרכבת הקלה, כביש 6, נמל אשדוד ונמל חיפה החדשים. כיצד ניתן להשקיע בעולם התשתיות עם רו״ח צביקה חלמיש לשעבר סגן החשב הכללי במשרד האוצר

סקטור הפארמה ופריצת הדרך הישראלית

תחום הפארמה אינו פשוט לניתוח. הוא מאופיין בריבוי שחקנים, והרבה מאוד אפשרויות. אך יחד עם זאת, כן ניתן למצוא מאפיינים קשיחים שיעזרו לנו לנווט בתוך העולם הזה, ולבחון את הסיכונים והסיכויים של חברות להצליח, ושלנו כמשקיעים לסמן את המקומות ונק׳ הציון המשמעותיים. לשמחתנו, אמש אירחנו את פרופ׳ רוטשטיין שמגיע גם עם נסיון עשיר בצד המפתח, קרי, בתי החולים ומעבדות המחקר שעובדות כל הזמן על פיתוחים וחידושים, והן מצד הקניין שמנהל מו״מ מול חברות הפארמה הגדולות, מתוקף תפקידו כיו״ר ועדת סל התרופות. והנסיון הזה בהחלט הורגש במהלך השידור, כאשר תרם לנו מנסיונו הרב כדי שנוכל להבין טוב יותר, איך העולם הזה עובד, מה החברות הגדולות בתחום מחפשות, ואיפה השלבים הקריטים שחשובים למשקיעים. לא פחות מעניין, היה החלק של רשף סויסה בראיון, שהגיע כיזם לתחום בו אין לו נסיון וידע, אך בעזרת חושים מחודדים, ורצון ללמוד לעומק, הבין כיצד התחום הזה בנוי, ואיך כמשקיע ויזם הוא בוחן את הסיכון והסיכוי שלו כמי שרוצה להפוך לשחקן משמעותי בתחום. כך למשל למדנו על ארבעת האלמנטים המכריעים עליהם מבוסס כל פיתוח חדש: פתרון יעיל וטוב יותר ממה שהיה קיים (אם היה קיים בכלל) בטיחות - האם התרופה לא מסכנת הדירות - האם ניתן להגיע שוב ושוב לאותן תוצאות ולייצר בקנה מידה גדול והיכולת לרשום פטנט - אם אין פטנט, אז אין היתכנות מסחרית, ולכן אף חברת תרופות גדולה לא תשקיע אלו למעשה היסודות עליהם נשען כל פיתוח בתחום הפארמה.. ומכאן, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות. בין לבין למדנו על שני סוגים עיקריים של תרופות, (טיפול במקור לעומת תסמינים) על המסלול הרגולטורי שיש לעבור עד לקבלת האישור המיוחל, ועל שלב ה- ׳first in human׳ שזה בד״כ הרגע בו הכסף הגדול מתחיל לגלות עניין.. על אסטרטגיות חדירה שונות שחברות משתמשות בהן כדי להגיע כמה שיותר מהר לשווקים שמעניינים אותן (למשל תחום האסתטיקה) על ההבדלים בנכסי הקניין של החברות, ועוד שאלות רבות ונושאים מגוונים שעלו במהלך השיחה הקולחת שערכנו עם שני האורחים המיוחדים שלנו.

להבין את סין - מה ל$%&* רוצים הסינים מהמשקיעים

הפרק היום על השקעות בסין, והאג׳נדה הסינית שעומדת מאחורי פעולות הממשל בשנה האחרונה. במסגרת השידור נארח את יובל וינרב, מייסד שותף ב- ומגיש הפודקאסט להבין את סין. (פודקסט חדש של רשת אינווסטור 360) ליובל נסיון רב בפעילות יזמית ועסקית בסין, ויחד איתו ננסה לפענח, ולרדת לעומקן של כוונות הממשל הסיני, בפעולות שעשה בשנה האחרונה, שלרבים מהמשקיעים במערב, נראים מעט תמוהים, בלשון המעטה. נתייחס ללסיפור עליבאבא, ג׳ק מא, וקבוצת אנט שנרחיב עליו הערב, והזכרתי במילה את נושא חברות הלימודי אונליין, שנכווו קשות מהצהרת הממשל לחייב את כל העוסקים בדבר להפוך למלכ״ר. אלו באמת הסיפורים שתפסו יותר כותרות, אבל הם בהחלט לא היו היחידים... רק לפני כמה ימים שמענו על דרישת הממשל ש-דידי (ה- אובר הסינית) תימחק מהמסחר בארה״ב, וזאת לאחר, שממש כמה ימים לאחר שהחברה הונפקה בחודש יוני האחרון, (הנפקה שהייתה הגדולה ביותר של חברה סינית מאז עליבאבא) פתח נגדה הממשל בחקירה, ודרש להסיר את מוצרי החברה מחנויות האפליקציה, בטענה שהיא אוגרת מידע אישי על המשתמשים,. ככל הנראה הצעד הזה, יחד עם זה של הימים האחרונים, נובעים מחשש של הסינים שההנפקה בארה״ב, תעניק כוח השפעה גדול מידי לאמריקאים על חברה שמשרתת עשרות מילוני סינים מידי יום. הארוע הזה מתקשר ישירות למלחמת הסחר של הסינים מול ארה״ב, כאשר חלק ממנו זה המאבק סביב הדרישות של האמריקאים מחברות סיניות שמעוניינות להיסחר בארה״ב, והאיסור שלהם למכור מוצרים של חברת הוואווי. כך שגם בגזרה הזו לא חסרו סיפורים וכותרות בשנה האחרונה... ועוד לא הזכרנו את סיפור אווברגרנד, הסיפור הגדול של השבועות האחרונים - ענקית הנדל״ן שנמצאת כפסע לפני פשיטת רגל, שעלולה להרעיד את כל ענף הנדל״ן בסין, וזה כבר יכול להוביל לכדור שלג דורסני שיפגע בכל הכלכלה הסינית.. בקיצור, שנה לא חיובית במיוחד עברה על הסין, לפחות לא בעיניים שלנו כמשקיעים זרים, וזה גם בא לידי ביטוי בביצועי השוק הסיני, שנמצא בטריטוריה שלילית בשנה האחרונה כאשר רוב שווקי העולם חוו שנה דו ספרתית מרשימה עד כה.. אם נסקור את כל הסיפורים שציינתי פה, עליהם נרחיב הערב יחד עם יובל, נראה שלפחות חלק מהם נוצרו עקב פעולות מכוונת של הממשל, וזה משאיר את המשקיעים קצת מבולבלים, ומעלה לא מעט שאלות ותהיות..

הר הביטוח, ומבצע המסלקה הפנסיונית

איך להשתמש בהר הביטוח ובמסלקה הפנסיונית למבצע המסלקות הגדול והגשת בקשה להפקת דוח מסלקה פנסיונית: https://bit.ly/3z5Q0tx

שוק הסקנדרי של חברות ההייטק הפרטיות בישראל - יוחאי זייד, מנכ״ל ביג טק 50

אנחנו שומעים על ההנפקות של החברות הישראליות בבורסה האמריקאית, קוראים על סיפורי ההצלחה המרגשים ואת הברכות על השלטים באיילון, אבל כיצד ניתן להשקיע בחברות הישראליות לפני שהן מונפקות בארה״ב? יוחאי זייד, מנכ״ל שותפות המו״פ ביג טק 50 עושה לנו סדר בשלבי החיים של סטארטאפ בישראל מתי בדיוק מתחילות החברות לגייס, מה ההבדלים המהותיים בין השלבים, הן מבחינת הסכומים והן מבחינת השחקנים שמעמידים את הכסף. וכמובן שנתייחס לשאלות, מתי המשקיעים יכולים להתחיל לחשוב על החזר השקעה ואילו אפשרויות פתוחות בפני מי שמעוניין להשקיע בחברות ההיטק לפני ההנפקה

סיכום התובנות המרכזיות של הכלכלנים הראשיים

האם הפד יעלה את הריבית? האם תהיה אינפליצה ואיזו מהפכה יצרו מחירי ההיוון הנמוכים?דוח מצב לחודש אוגוסט 2021, ומה הן התובנות לאחר ארבעה וובינרים עם הכלכלנים הראשיים בישראל

תמות ההשקעה המרכזיות של אחד מגופי הפנסיה והגמל הגדולים במדינה - חגי שרייבר ואמיר כהנוביץ מהפניקס

לינק לפודקאסט - https://investor360.transistor.fm/ לינק לוידאו - shorturl.at/aeCT4 טקסט: האם הציפיות להעלאת הריבית מופרכות? ובאילו תחומים ניתן לראות את סימני האינפלציה? הכלכלן הראשי של הפניקס אמיר כהנוביץ׳ ומנהל ההשקעות הראשי ומשנה למנכ״ל חגי שרייבר בשיחה עם אורן ועומר על הסימנים החיובים והמדאיגים בשווקים וגם על האיחוד עם הלמן אלדובי

עולם הריטייל והשפעתו על קרנות הריט - יוטב קוסטיקה

מארחים את יוטב קוסטיקה - הכלכלן הראשי של בית ההשקעות ״מור״ את תחילת השיחה עם יוטב הקדשנו כדי ללמוד קצת יותר על הרקע המקצועי ותחילת הדרך שלו לפני כעשור במור כאחד העובדים הראשונים, כאשר ההתקדמות האישית שלו השתלבה בתהליך הצמיחה של גוף צעיר ודינמי שהפך בשנים האחרונות לאחד המוסדיים המובילים בישראל. מכאן המשכנו לדבר על תמונת המאקרו בשווקים, ועל הגורמים שלדעת יוטב יתמכו בצריכה מוגברת בשנה שנתיים הקרובות, ובשאלת זמניות האינפלציה והגורמים הדיפלציונים שנתמכים ע״י היעילות הטכנולוגיות והנגישות שהיא מאפשרת לאינדבידואלים להשתתף בשוק הגלובלי. אחרי החלק הפותח עברנו לנושאים העיקריים שלנו – יחסי הכוחות המשתנים בעולם הריטייל. מהנתונים שיוטב הציג לנו, עולה תמונה מאוד ברורה של התחזקות מותגי העל מצד אחד, יחד עם עלייה בביקוש לביגוד ספורטיבי, אך מצד שני, כל שכבת הביניים של מותגי הביגוד המובילים נמחקת כמעט לגמרי לטובת רשתות הדיסקאונט ומפלצות האונליין שמאפשרות חווית קנייה מושכת יותר ויחס אטרקטיבי יותר של value for money. כדוגמה ראינו את חברת GAP על מותגיה השונים שדווקא הצליחה לשרוד את הקורונה ולהתחזק, ע״י ניצול התקופה להתייעלות שבאה לידי ביטוי בסגירת חנויות, ומעבר מסיבי לאונליין. (כשיש מגיפה והגבלות, יותר קל לסגור חנויות ולפטר עובדים..) לעומת זאת, היו מותגים אחרים שפחות הצליחו, ומכאן הדיון שלנו גלש לניתוח יחסי הכוחות בין חנויות הכלבו הגדולות בעלות העבר המפואר, דוגמת מייסיס, ג׳י סי פני, וכד׳ לרשתות הדיסקאונט כמו טי ג׳י מקס, מרשל ועוד.. מהנתונים שיוטב הציג לנו אין ספק שהקרב הזה הוכרע וקהל הצרכנים הצביע ברגליים. הקרב הזה שהוכרע למעשה גם שינה את תמהיל החנויות שאנו מכירים מהקניונים הגדולים. אם בעבר נשענו הקניונים על חנויות הכלבו הגדולות כשוכר עוגן שתופס נפח גדול וגם אחראי על חלק ניכר מהטראפיק, הרי שכעת, הן מחפשות שוכרים אחרים ואטרקציות שונות כדי לגרום לנו להמשיך להגיע לקניון, ולשינויים הללו יש השלכות.. סקירה וניתוח של התחומים המענינים בשוק הנדל״ן הסחיר (קרנות הריט) מכאן, ובאופן טבעי הדיון שלנו גלש לתחום קרנות הריט המסחריות – בעלות הקניונים הגדולים, בעיקר MAC ו- SPG ומשם המשכנו לאפיקים נוספים כמו חוות שרתים, תחום הבריאות ובתי האבות, לוגיסטיקה ותשתיות, וגם ניתוח מעניין של יוטב לתחום הבא שימשוך כסף גדול של מוסדיים ויגרור עלייה משמעותית במחירי הנכסים. לקראת סיום, דיברנו גם קצת על טוויטר שהפכה להיות פלטפורמה מאוד מרתקתבתחום הפיננסים, שעוזרת להנגיש מידע וידע בצורה מעמיקה, ומאפשרת למשקיעים להיחשף לתכנים של דמויות בכירות כמו יוטב בעצמו, וזו הזדמנות להזמין אתכם לעקוב אחרי יוטב בטוויטר ולהנות מהתכנים שהוא מעלה (וגם להתחיל לעקוב אחרי החשבון שלנו) וממש לקראת סיום העלנו אנקדוטה מעניינת (שלא כולם מכירים) על הקריירה הקודמת של יוטב בתור כדורסלן מקצועי שגם היה חלק מקבוצת הפועל חולון שזכתה בגביע המדינה בכדורסל ודיברנו איתו על הנק׳ המקבילות בין ספורט מקצועני ועולם ההשקעות, גם מהבחינה המנטלית. כל מה שציינתי כאן זה ממש רק על קצה המזלג מתוך שיחה מעמיקה וקולחת עם איש השקעות מרתק ויסודי, ואני ממליץ בחום לצפות בהקלטה המלאה או להאזין לפודקסט. אני רוצה להודות ליוטב על הזמן,והנכונות לחלוק איתנו לא מעט נתונים מעניינים ותובנות מסקרנות על מצב השווקים והכלכלה באופן כללי, וגם על מס׳ תחומים שניתחנו באופן ספיציפי, ואני בטוח שנזמין אותו לשוב אלינו מתישהו בעתיד בקרוב.

הזדמנויות ההשקעה בעתיד תעשיית הפוד-טק

אביב אורן - סמנכ"ל פיתוח עסקי וחדשנות בארגון GFI Israel (Good Food Institute). ובני נופך - יזם ומשקיע פוד-טק ישראל עתיד תעשיית הפוד-טק הטכנולוגיות פורצות הדרך והזדמנויות ההשקעה המעניינות עתיד תעשיית המזון - התעשייה הגדולה בעולם - בדגש על תחום הפוד-טק וההזדמנויות הגדולות שתעשייה זו מציבה בפני המשקיעים

טעויות נפוצות בהשקעות - על טוסטרים, פנדלים וסרינה וויליאמס

בניתוח התנהגויות וקבלת החלטות בשוק. בחלק הזה נתעכב על כמה מהאלמנטים הפסיכולוגיים שמשפיעים על קבלת החלטות, ונגלה מה אפשר ללמוד מטניס, כדורגל ומסעות בצבא, על הדרך בה אנו כמשקיעים יכולים לשפר את קבלת ההחלטות שלנו. החלק הזה יהיה מסקרן ומפתיע במיוחד באילו מצבים יש לנו, כמשקיעים הטיות בלתי מודעות? מתי ההטיות האלו גורמות לנו להפסדים בהשקעה? כולם מבינים ומודעים לכך שלפסיכולוגיה יש משקל סגולי מאוד קריטי בהשקעות, ועדיין, רבים יקדישו זמן ומשאבים כדי ללמוד איך לנתח מניות, להתמקצע בשיטות סינון ואיתור, ואפילו לנתח גרפים ותבניות. אך מעט מאוד משקיעים יקדישו זמן ללימוד כלים פסיכולוגים ומנטליים כדי לחזק את יכולתם כמשקיעים. זה נכון שככל שהידע עמוק יותר, והנסיון רב יותר, כך גם הצד המנטלי משתפר. ועדיי, כבני אדם, אנו נוטים להתנהגויות שונות במצבים שונים, בכל תחומי החיים, וספיציפית בשוק ההון. כצעד ראשון, חשוב להכיר ולזהות את ההטיות שמשפיעות על התנהגות של בני אדם, ואיך הן מובילות להחלטות בשוק ההון. זה בדיוק מה שנעשה בפודקאסט של היום. כדי לקיים את הדיון בנושא ביקשנו מאלעד יעל - סמנכ״ל השקעות של אינווסטור 360 שיצטרף אלינו לראיון. לפני כשבועיים, העביר אלעד הרצאה בנושא זה בפני פורום של משקיעי מחלקת פלטיניום של אחד הבנקים הגדולים בישראל. מדובר במשקיעים בעלי הון רב ונסיון רב, ומכיוון שההרצאה קיבלה תגובות נלהבות כל כך לבוא לדבר על הנושא גם בפני קהל הפודקאסט שלנו

להשקיע נגד הזרם? איתי טביבזדה – מנכ״ל רציו פטרוליום

האם מוקדם מידי להספיד את תעשיית האנרגיה המסורתית? וובינר חי בנושא האנרגיה המסורתית בדגש על חברות הגז והנפט עם האורח שלנו איתי רפאל טביבזדה - מנכ״ל שותפות רציו פטרוליום. כבר בהתחלה אני רוצה לפתוח ולומר שלדבר על נפט, זה לא בדיוק הנושא הכי פופולארי בימינו... וזה גם בהחלט בא לידי ביטוי בסנטימנט המשקיעים בשנים האחרונות. עכשיו, הוובינאר הזה, לא הגיע מתוך מטרה לנתח כדאיות השקעה בחברות נפט, אבל בהחלט לעורר עניין סביב השאלה לגבי תפיסת השקעות שהיא מנוגדת לזרם. בלא מעט מקרים, דווקא המשקיעים שהולכים נגד הכיוון הכללי, או בניגוד להעדפות של הציבור הרחב, מקבלים הזדמנויות לקנות בזול. זה לא קורה תמיד ולא בכל התחומים, אבל דווקא בשנה האחרונה ראינו כמה דוגמאות לכך, אם זה בהשקעה בקניונים, שרבים כבר ניבאו את סוף דרכם על רקע ההתעצמות של אמזון והאי-קומרס, ואז עוד הגיעה הקורונה... אבל דווקא אז עשינו כמה ובינארים על חברות ריט מסחריות, ודיברנו על ההזדמנות הטקטית, ובהחלט ראינו תוצאות לכך. גם בתחום הנדל״ן, סגרנו לא מזמן בהצלחה שתי עסקאות במלונות דיסטרס, ועסקה שלישית בדרך, ועוד קרן נדל״ן למגורים במנהטן, שנמצאת בסיומה לקראת פתיחה של קרן נוספת . עסקאות שננעלו בשיא תקופת הלחץ בקורונה באזורים שנפגעו במיוחד. (לפרטים לגבי אפשרות השקעה ניתן לפנות אלינו) כך שהרבה פעמים, להיות קונטרריאן - כלומר, הפוך לזרם, אם זה בבחירת התחומים שבשפל או בנקודת דיסטרס, אם זה לקנות כשכולם מוכרים ולהיפך, יכולה להתברר כאסטרטגיה עדיפה. לכן בחרנו דווקא עכשיו לדבר על נפט. חשוב להדגיש שנית, מטרת הוובינאר הזה היא לא לשכנע אף אחד להשקיע או לא להשקיע בחברות נפט, אלא פשוט לתת מקום לדיון וניתוח עומק גם של תחומים שלא זוכים לאחרונה לאהבת המשקיעים ודעת הקהל. לצפייה בהקלטה>>ֿ המקרה גם זימן לנו לארח מומחה בעל ידע בלתי נדלה עם שליטה עמוקה בתחום, שלקח אותנו למסע עולמי בעקבות הנפט, החל מההיסטוריה והגילויים הראשונים, וכיצד אלו התפתחו לחברות העל שעדיין שולטות בתעשייה, דרך האתגרים שעומדים בפניהם כיום, ואיך נראית החלוקה בין המאמצים של החברות האירופאיות שנוקטות בגישה מסויימת, לעומת החברות האמריקאיות שרוקמות מהלכים קצת שונים. (וזאת כדי להישאר חזקות לרוולנטיות גם בעתיד הקרוב ככל שהרגולציה תשאף להצר את צעדיהן) מכאן, לקח אותנו איתי לסיור בארץ בין כל מאגרי הגז, גם כן עם קצת רקע היסטורי על תעשיית האנרגיה המקומית, ולקראת הסוף הרחקנו על גיאנה באמריקה הדרומית כדי לשמוע על הפעילות של רציו פטרולים, ועל הגילויים שעשויים להיות מעניינים בתחום הנפט בשנים הקרובות. לסיכום, וובינאר סופר מרתק, מקיף מאוד, ומעורר מחשבה ממליץ בחום לכל מי שפספס. הזדמנות גם להודות לאיתי שהתארח אצלנו ותרם לנו לא מעט עם הסיפורים, האנקדוטות, ובעיקר הראייה הרוחבית וגם העמוקה על ההיבטים השונים של התעשייה,

© SHEMMA 2021